השוואות מרחיקות לכת זה לא לעניין. לומר, נגיד, שלמקבלי ההחלטות בתאגיד 'כאן' יש קווים משותפים עם תומכי חמאס, יהיה מופרך מאוד ומוגזם לגמרי. באמת. ובכל זאת, בצירוף מקרים מעקצץ, נפתחה אמש תכניתם של אראל סג"ל וקלמן ליבסקינד בכאן 11, בציטוט דברים שכתב עליהם עיתונאי המזוהה עם חמאס.
סלאח א-נאעמי, צייץ כי התכנית שמגישים השניים היא "הקיצונית וההזויה" ביותר מכל אלו המשודרות על המסך הציוני. שני המגישים התלוצצו כיאות על האנקדוטה, והמשיכו הלאה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
במעגל סגור: כך התייחסו במשך שנים לדתיים בגל"צ
מתנגדי מנדלבליט: העיסוק ביועמ"ש לא יועיל לכם
מי מפחד מהשמאל הגדול?
ואז, לעת ליל אתמול, הופצה ההודעה הלקונית משהו של דוברות כאן. יהיו כמה שינויים ברצועת האקטואליה – הודיעו בענייניות מוגזמת. מדובר בסך הכול ב"רענון של לוח השידורים היומי", לא יותר. ובמסגרת הריענון החדשני שיחל בחודש הבא, תעלה בתחנה תכנית אקטואליה יומית חדשה בהגשת גאולה אבן סער. היא תהיה כמובן מעשירה ומעניינת, מפרטת ארוכות ההודעה, ואה, יש פרט קטן נוסף – היא "תשודר בכל יום במקומה של התוכנית 'קלמן סג"ל' שיורדת מהמסך".
בום. הייתכן שגם בהנהלת התאגיד, החליט מישהו שהתכנית "קיצונית והזויה" מדי בשבילו?
עושה רושם שבחמאס לא מתלהבים מהתכנית שלנו https://t.co/9lnG08fl9E
— קלמן ליבסקינד (@KalmanLiebskind) June 15, 2020
מודה. לא אהבתי את הוויכוח הסוער שם בשבוע שעבר מול זהבה גלאון. קלמן אמר שלדרוש מישראלים להבין את הנכבה הפלסטינית, הוא כמו לדרוש מאישה שנאנסה לשמוע את הצד של האנס. זהבה דרשה שיחזור בו. הוא סרב ועמד על דעתו. אני לא מחבבת דימויים שעוסקים באלימות מינית. אבל, היכולת לנהל בכלל ויכוח כזה מעל מסך השידור הציבורי, היא עדיין חידוש גדול.
עשרות שנים הייתה כאן הטיה תקשורתית ברורה לכיוון פוליטי אחד. במשך מרבית קיומה של המדינה, התרגלה האוזן הישראלית לקבל כמובן מאליו מלל טלוויזיוני ורדיופוני ששואל שאלות שמגיעות תמיד מאותו צד. היה ברור שבתכניות אקטואליה רציניות, לגיטימי לתהות באוזני שר או ראש ממשלה למה צריך להשקיע כספים בכבישי יהודה ושומרון נאמר. בעוד שאלה דוגמת – למה בעצם אתם לא מאפשרים לבנות באופן חופשי ביהודה ושומרון כפי שהתחייבתם טרום הבחירות, או למה מקפיאים בנייה בירושלים בירת ישראל, הייתה נשמעת זרה ומוזרה.
הקרב על הסיפוח: @zehavagalon בעימות באולפן #קלמן_וסגל@KalmanLiebskind @ErelSegal pic.twitter.com/LVPpKHpmUd
— כאן חדשות (@kann_news) June 8, 2020
ובעצם, עצם המונח יהודה ושומרון, היה מצטלצל לא טבעי למאזין הכפוי שתוזכר תמיד כי מדובר ב"התנחלויות", הממוקמות ב"שטחים" או ב"גדה". שלא יתבלבל עם התיישבות לגיטימית חלילה.
המהפכה אמנם כבר החלה. הרשתות החברתיות הפכו את הקהל הישראלי לשבוי פחות וביקורתי יותר. הן גאלו במידה מסוימת, את הימין מאילמותו החברתית. ועדיין, התכנית הזו של קלמן וסג"ל, רק הדגישה איזו כברת דרך עוד יש לתקשורת הישראלית לעבור כדי להגיע לנקודת האיזון.
שני ימנים שישבו יחד. שניים. חובשי כיפה שניהם. בלי דמות "ניטרלית" שתאזן את כל מפגן הלאומיות הזה. הם המגישים, הם שואלי השאלות. ושניהם, עיתונאים משכילים, ידענים, חדים ואינטליגנטיים. כמעט בלתי נתפס עד כמה מחזה כזה היה בלתי אפשרי עד לפני פחות מעשור על המסך הישראלי.
חוק השידור הציבורי הישראלי, לא מיותר להזכיר, קובע ומחייב כי "התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור".
מגישים ועורכים ימנים בתאגיד מתריעים כבר תקופה, כי הוא הולך ושוכח שעליו להיות שוויוני או מאוזן. בזה אחר זה הם מונים את אלו שמוזזים הצידה מתפקידי מפתח.
לאט לאט, גוף השידור הזה הולך ושוקע שוב בביצה המוכרת של חד צדדיות חוסמת במסגרתה צד אחד הוא בעל הבית שמארח ברוב טובו מדי פעם את האחר, כל עוד הוא לא קיצוני או הזוי מדי, כמובן. וכשמדובר במערך טלוויזיה-רדיו-רשת עצום כל כך שממומן בידי משלם המסים הישראלי, הגיע זמן לומר לכאן – הלו, עד כאן.
