תקינות פוליטית מסרסת כל דיון על פשיעה במגזר הערבי

עבד אבו-שחאדה הוא חבר מועצת עיריית תל אביב. בחור צעיר, דובר עברית רהוטה, בהחלט נראה נציג ראוי של ערביי יפו. שחאדה הגיע אתמול בערב לאולפן "כאן 11" כדי לשוחח עם דב גילהר בתוכניתו "ערב ערב" על אודות חיסול בצהרי היום שהתרחש ביפו כמה שעות קודם לכן, אירוע בו נרצח גבר בן עשרים ונפצע אנושות נער בן 13.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: הבטחות צריך לקיים? לא אם תשאלו את בני גנץ
– ראש ממשלת יוון בישראל: פתיחת השמיים תמורת תמיכה בריבונות
– סחבת: המדינה לא ערוכה לאלפי היהודים שמבקשים לעלות לישראל

בתחילת הריאיון היה זה שחאדה שהרים לגילהר להנחתה לא רעה בכלל, כאשר ציטט את הנתון לפיו ערביי ישראל מונים רק כעשרים אחוזים מאוכלוסיית המדינה אך אחראים ל-60-50 אחוז מהפשע המתרחש בה. מסיבה עלומה כלשהי, גילהר ראה את הכדור נופל לכיוונו משמיים, ובמקום להנחית כמו שצריך עם שאלה מתבקשת, נתן לכדור לחלוף והמשיך להביט לעבר השקיעה. במקום לנסות ולברר עם נבחר ציבור מהאוכלוסייה הערבית איך קורה שעשרים אחוז מהאוכלוסייה אחראים על שיעור של פי שלושה ממקרי הפשע לסוגיו, גילהר המשיך והתמקד בסוגיה צרה מאוד: סירוב חלק מתושבי יפו הערבים לשתף פעולה עם המשטרה.

שוב ושוב ניסה גילהר לקושש תשובה לשאלה המקומית, הקטנה והשולית הזו, כשמעליה מרחפת לה הסוגיה האמיתית שמשום מה כל כך חוששים להתעסק בה בתקשורת הישראלית: מה תכלס קורה עם ערביי ישראל. מאיפה זה מגיע, שיעורי הפשע העצומים. התשובה לחשש הזה ברורה: התקינות הפוליטית, שאגפים נרחבים בתקשורת הישראלית מייבאים מאמריקה הליברלית. זו מציבה גדרות וסייגים ברורים לשאלות מאקרו שעוסקות באחריותה של חברת מיעוטים כזו או אחרת על עצמה, ועושה הכול בכדי להאשים את כל מי שרק אפשר מסביב: המדינה, האכיפה, ההיסטוריה, לפעמים גם שפי פז.

אבו-שחאדה, לא פראייר בכלל, זיהה מהר מאוד את החשש המובנה של המראיין גילהר לשאלות מאקרו שעשויות להתפרש באופן מעוות כגזענות והכללה, וחזר שוב ושוב על מנטרה אחת: המשטרה והמדינה אשמות. המשטרה מפגינה שיטור יתר או חוסר שיטור, המדינה מקצצת בתקציבים ובאופן כללי יש בחברה הישראלית גזענות. היה רגע שבו חשבתי שהוא ישאל את גילהר למה בכלל הביאו אותו לאולפן, הרי אין לו שום קשר לנושא.

זה היה מופע מדאיג של הססנות והליכה על ביצים של מראיין שכנראה בכלל לא מודע לאווירה סותמת הפיות שבתוכה הוא חי. מבחינתו הוא עסק בסוגיה באריכות, הביא נציג ציבור, שאל שאלות שקיבלו שוב ושוב את אותה התשובה, ואפשר לחזור הביתה בשלום. אני משער שלא בגלל ההססנות האינהרנטית הזו הודיע אתמול תאגיד כאן כי תוכניתו של גילהר תרד מהמרקע – במקביל להסרת תוכניתם של קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל – אבל לפחות לפי הריאיון הזה שנערך אתמול, כנראה שלא יהיה מדובר בהפסד גדול.