כמאמר הפתגם הערבי הידוע: בַּלַעַ' א-סַיְל א-זֻבַּא – "השיטפון הגיע לגבעות" (המצב נעשה בלתי נסבל, באו מים עד נפש). סבלנותם של אזרחי סוריה פוקעת – הם זועמים על הנשיא שלהם ועל המצב הכלכלי במדינה. אש המרד עדיין בוערת בהם תשע שנים אחרי תחילת המהפכה. אחת המפגינות בעיר א-סווידא (שרוב תושביה דרוזים) אמרה לאחרונה: "המשטר חונק אותנו ואנחנו רק רוצים להיפטר ממנו".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "לא הגיוני שמסתנן מלבנון יגיע עד החצר שלי"
– ימינה טרפדו דיון על השתלטות פלסטינית בשטחי C
– בעקבות המגפה: בציבור החרדי נפתחים לשימוש באינטרנט
המפגינים ברחובות ובכיכרות קוראים שוב את אותן הסיסמאות שנאמרו על ידי המפגינים בשנת 2011 : "העם רוצה להפיל את המשטר" – א-שַעְבּ יֻרִיד אִסְקַאט א-נִטַ'אם, "סוריה היא שלנו ולא של משפחת אלאסד". – סוּרְיַא לַנַא ומַא הִיַ לִבַּיְת אלאַסַד, "מהפכה, חופש וצדק חברתי" – תַ'וְרַה, חֻרִיַה, עַדַאלַה אגְ'תִמַאעִיַה, ו- "תחי סוריה ויופל בשאר אלאסד" – עַאשַת סוּרְיַא ויֻסְקֻט בַּשַאר אלאַסַד.
על מה בדיוק זועמים כל כך אזרחי סוריה?
רַיַאן מַעְרוּף, עיתונאי תושב א-סווידא שמשתתף בהפגנות בעצמו, אומר שהמשבר הכלכלי חסר התקדים וקריסת המטבע הסורי גרמו לתושבים להבין שבשאר אלאסד, נשיא סוריה, הוא האחראי מספר אחת להידרדרות המדינה, ושעליו לשלם את המחיר על כך.
הקריקטורה: מהפכת הרעבים
הכותרת: לַא צַוְת יַעְלוּ עַלַא צַוְת אלג'וּע – אין קול רם יותר מקול הרעב.
איש ביטחון סורי לופת את האזרח הקטן והרזה. איש הביטחון נראה שמן ומרושע ועל בגדיו מופיעים סמלי גולגולות. על חגורתו תלויה אלה – נבוט, לדיכוי ההפגנות.
השוטר הסורי סותם בכוח את פיו של האזרח וקושר את ידיו מאחור. אך, האיש האומלל בכל זאת מצליח להשמיע את זעקתו מהבטן הריקה והרעבה שלו. שכן, אומר המאייר, אי אפשר להשתיק את הרעבים ולסתום להם את הפה.
הידעתם?
* האם הרעב הוא שהניע את תושבי א-סווידא לצאת לרחובות? עיתונאי שעובד באתר המקומי "א-סווידא 24" ומסקר את ההפגנות טוען שהמפגינים לא יצאו לרחובות להתחנן לאוכל. הם קוראים בהפגנות את הסיסמה: "מַא בִּדְנַא נְעִיש, בִּדְנַא נְמוּת בִּכַּרַאמֶה". "אנחנו לא רוצים לחיות. אנחנו רוצים למות בכבוד". הם משוכנעים שהפתרון היחיד למצב המידרדר והולך בסוריה הוא להפיל את המשטר, ולאפשר לתושבים לחזור ולהתפרנס בכבוד.
* מי הם המפגינים? לעומת ההפגנות שהיו בעבר בעיר א-סווידא הפעם רוב המפגינים הם צעירים בני 18- 22, שהיו עוד ילדים קטנים בתקופת המהומות בסוריה בשנת 2011. ו…כן, גם הנשים משתתפות באופן פעיל בהפגנות.
* בַּלַעַ' א-סַיְל א-זֻבַּא – "השיטפון הגיע לגבעות" – הוא פתגם ערבי קדום שיש מאחוריו סיפור: היה היה גבר שעסק בציד אריות. ביום מן הימים הוא חפר והטמין מלכודת על אחת הגבעות הנישאות, שאליה לא אמורים להגיע המים, אחר כך כיסה את המלכודת בענפים. אך, לרוע מזלו, באותו היום ירד גשם שוטף. השיטפונות היו כל כך חזקים שהם הציפו את הגבעה, והרסו לו את המלכודת ועמה את התוכניות לצוד את האריה.
לתגובות: iditaravit@gmail.com
טורים קודמים ניתן למצוא בבלוג "הקריקטורה השבועית של עידית"
