הסערה הקצרה והאינטנסיבית סביב הרב ברוך גזהיי באה בתזמון מושלם.
בתוך בליל לא נגמר של מאבקים ציבוריים – שמאל נגד ימין, תקשורת נגד ימין, פופוליסטים מימין נגד אלו שמעוניינים בכך שבנות 15 לא ינוצלו מינית, וכן הלאה – הפרשה הזו אפשרה לחלקנו להישען אחורה, לפתוח שקית סניידרס (דבש-חרדל-בצל, כמובן) ולצפות בעליהום ללא רגשות אשמה או מעורבות אישית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ויכוח בחב"ד על הריבונות: האם להרגיז את הבית הלבן?
– אי אפשר לתקן את התקשורת בלי להתייחס למסורתיות המזרחית
– חופשה חיונית: דווקא השנה מגיע לילדים חופש גדול
המתקפה התקשורתית על המטיף מש"ס הוצאה לפועל עם חדות טקטית שהייתה גורמת ליוליוס קיסר למות מקנאה. לא עברה שעה מאז ששמענו את שמו לראשונה ועד שכמעט כל גוף תקשורת הריץ קטעים נבחרים משיעוריו, בהם הוא נהנה להסתלבט על נשים חשופות, נשים דברניות, נשים מפילות (נשים באופן כללי, כנראה), וגם כמה הערות גזעניות על ערבים למקרה שהיה לנו ספק לגבי דעותיו בתחומים אחרים. לבליץ היה האפקט הרצוי – זעזוע עמוק – ותוך זמן קצר הודיע המחזיר בתשובה הכריזמטי שבכוונתו לפרוש מרשימת ש"ס, ולא להיכנס לכנסת עם החלת החוק הנורבגי.
לכאורה כאן נגמרה מלחמת איראן-עיראק הפרטית שלנו. התקשורת עשתה את העבודה. הרב גזהיי נסוג (או נדחף) אחורה, ואנחנו חזרנו להתעסק בנושאים חשובים יותר כמו החלת ריבונות או מעלליה של לורין מיכאלי. אבל עבור הדתיים שהתחלחלו, המאבק לא יכול להסתכם בהיעלמותה של הדמות הנידונה מהמרחב הציבורי. אלו שהדת חשובה להם, שמאמינים שיש אצלם אמת ושלעמדות הלפעמים-חשוכות שהציג הרב גזהיי לא צריך להיות כל קשר אליה, לא יכולים להעלים עין ברגע שהוא הפסיק להיות מושא לסיקור תקשורתי.
כי האמת היא שהוא לא לבד. כמעט כל מי שלמד במוסדות דתיים יוכל לספר על פעם-פעמיים לפחות בהם הופגש עם דמות שהיא אחד לאחד הרב גזהיי. גבר או אישה כריזמטיים, בדרך כלל חוזרים בתשובה בעצמם וכמעט תמיד שייכים לפלג קיצוני יותר בדת, שמעבירים שיחה שהיא חצי שיעור חצי מופע סטנד-אפ שמטרתה לקרב לדת כפי שהם מבינים אותה. תגובותיהם של מחנכים ונציגי ציבור לאותם אנשים נעות בין הערצה למשיכת כתפיים. למרות הגרסאות הקיצוניות מאוד של דת שהם מפיצים. למרות הניתוק המפורש, הגאה, מהמרחב הציבורי, מהמודרנה, מעיסוק בנושאים שאינם נושקים ישירות לפורמולה הדתית אותה הם מפרסמים. "זה טוב לצעירים", יגיד ר"מ אחד. "הם מקרבים נוער בסיכון", יגיד פוליטיקאי אחר. ואכן נראה שיש תוצאות חיוביות מסוימות להטפה היהודית הזו. אבל יש גם דרך אחרת.
יש דרך לקרב ליהדות מבלי להרחיק מהמרחב הציבורי, להניא בחור צעיר מחיים של פשע בלי לאזוק אותו לסטנדר ולהעביר שיחה על מיניות בלי להשוות נשים לפרות. העובדה שיש מעט מאוד רבנים ואנשי ציבור שעושים כיום את העבודה הזו היא כתם על דגלה של האורתודוקסיה המודרנית, חטא מתנשא של אלו שרוצים ליצור דתיות הלכתית פתוחה יותר, ליברלית יותר. הציבור הזניח את זירת הקירוב, ההחזרה בתשובה, התיקון החברתי במעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, אפילו חינוך מיני תקין. והטבע לא יכול לקבל ואקום. כך נסללת דרכם של גורמים קיצוניים הישר ללבבותיהם של רבבות, ואנחנו מעיזים להזדעזע כשמשדרים את מה שאנחנו יודעים (או היינו צריכים לדעת) שנשמע כמעט בכל מקום, עשרות פעמים בשבוע.
אין דמוקרטיה בש"ס
אבל רגע, אולי יטענו אלו שעדיין קוראים בשלב הזה, העובדה שאנחנו לא אוהבים את מה שהרב גזהיי אמר, אין פירושה שהוא לא יכול להיכנס לכנסת! מה עם הדמוקרטיה, למען השם? הזכות לחופש הביטוי?
האמת היא שאין קשר בין הדיון הזה לדמוקרטיה. אם ש"ס הייתה מנפנפת את הביקורת הציבורית והרב גזהיי היה נכנס לכנסת, אין ספק שהיה מגיע לו לשבת שם. דעות חברתיות קיצוניות אינן עילה לפסילת נבחר ציבור. אבל הנקודה פה היא שהוא מעולם לא הפך לנבחר ציבור. ככל הנראה הודות לשיקול דעתו הפוליטי החד של אריה דרעי, הרב גזהיי הושלך ממפלגתו אל הים הסוער, והכול חזר לקדמותו. וכפי שאתם בטח יודעים, ש"ס היא לא הכנסת והיא גם לא גוף ציבורי – היא ארגון פרטי שאינו מחויב לאף סטנדרט שניתן להחיל על המדינה. אם אריה דרעי היה בוחר לפטר את כל חברי מפלגתו כי הוא לא אוהב את השמות שלהם, והיה עושה את זה על בסיס החוקים והכללים של ש"ס – לא היה כאן שום דבר אנטי-דמוקרטי.
אותו הדבר, אגב, נכון גם לגבי מפלגות עם פריימריז. הליכוד, העבודה ודומותיהן אוהבות להציג את עצמן כמופת דמוקרטי, אבל האמת היא שאין בכך דבר וחצי דבר. דמוקרטיה היא שיטת ממשל, היא לא מיוצגת בגופים אחרים בשום צורה. אם הליכוד הייתה דמוקרטיה, לבנימין נתניהו לא הייתה אופציה לשחק עם הרשימה כרצונו. אם מרצ הייתה דמוקרטיה, היא הייתה גוף מחוקק. ואם ש"ס הייתה דמוקרטיה, היא הייתה מפסיקה להתקיים.
הנקודה הזו אולי נשמעת לכם פשוטה, אפילו מובנת מאליה, אבל היא לא. יותר מדי פעמים, כולל במקרה הזה, אם תביטו ברשתות החברתיות – ישנה נטייה להתבלבל בין מה שאפשר לעשות בדמוקרטיה לבין מה שצריך לעשות בדמוקרטיה. על פי החוקים הדמוקרטיים, ש"ס אכן הייתה יכולה להשאיר את הרב גזהיי במקומו ולהכניס אותו לכנסת, והיא לא הייתה עוברת על אף חוק או כלל. אבל זה לא אומר שהיא הייתה צריכה לעשות את זה. כאן נכנס המקום של הציבור, שהלחץ ממנו כפה את ההחלטה שהתקבלה.
זו, אגב, התשובה גם למי שהשוו בינו לבין מחבקי-המחבלים ומצטטי-המרקסיסטים, בטענה שאם שמאלנים קיצונים, לאומנים-פלסטינים והחוטאים בביגמיה יכולים לשבת במשכן, למה לא אדם שבסך הכול חטא בקצת מיזוגניה? אכן, נוכחותם של עופר כסיף, היבא יזבק ועוד רעים ורבים אחרים מותרת-אם-מסריחה על פי החוקים של המשחק הדמוקרטי. אבל האם זה אומר שהימין או החרדים צריכים לרדת לרמה הזו? להכניס מישהו לכנסת רק כי הם יכולים? כי החוקים מתירים להם לעשות את זה? חשבתי שאנחנו אמורים לנסות להתעלות על מעלליהם של השמאלנים, לא לתמוך בכניסתו של אדם לא ראוי לכנסת, רק כדי לעצבן אותם.
ישראל השלישית
אבל למה לתת לש"ס לחמוק מהאש כל כך בקלות? זו לא בדיוק הפעם הראשונה שרב מתנועת ש"ס נתפס בציטוטים לא מחמיאים בעליל, כפי שציין ידידי המלומד משה מאירסדורף: "בשנות קיומה של מפלגת ש"ס, הם התמודדו לא אחת עם התבטאויות שלא הסתדרו עם הרוח הכללית-ליברלית בתקשורת… הם ידעו להגן יפה מאוד על הרב עובדיה יוסף אחרי השיעורים שלו ב'יזדים' במוצאי שבת. הם ידעו לגבות את ח"כ בניזרי שאמר אחרי רעידת אדמה שפקדה את ישראל ב-2008: 'הייתי מציע שהכנסת תבדוק איך למנוע משכבי זכר, ובכך לחסוך הרבה מאוד ברעידות האדמה'. ח"כ ניסים זאב לא היה צריך להתפטר כשאמר: 'ההומולסביות היא נתינת לגיטימציה להשמדה עצמית של מדינת ישראל'".
למה, אם כן, לא זכה הרב גזהיי לשירותיה של אותה מערכת שמגנה על חברי ש"ס והתבטאויותיהם האומללות מזה שנים? אולי כי הזמנים השתנו, וכבר אי אפשר לברוח מאחריות בקלות. אבל התשובה נראית לי פשוטה בהרבה: ההגמוניה המזרחית מדכאת אותו בשל מוצאו האתיופי.
כן כן, חברים. מה שיש לנו כאן היא לא אחרת מאשר ישראל השלישית. הרב ברוך גזהיי הופלה והודח בגלל מוצאו. ישראל השנייה לא מעוניינת להיות מוחלפת על ידי מי שעלו אחריה, ולכן היא פועלת תמיד כדי לוודא שהם יישארו במקומם. ואם תטענו שאין הוכחות, אעשה כבן-חיים ואסביר שעצם העובדה שאין הוכחה, שאין אקדח מעשן והקלטה מפלילה, היא-היא ההוכחה לכך שההגמוניה המזרחית-מסורתית פועלית בנסתר ומאחורי הקלעים. מזעזע. מתי אני מקבל עבודה כפרשן בחדשות 13?
