בעולם המפותח יודעים זה שנים רבות שהשקעה בחברות שמתנהלות בהוגנות מניבה תוצאות טובות יותר לאורך זמן. מאות מחקרים מצביעים על הרווח העודף ב"השקעות אחראיות חברתית", המופנות לחברות שמקפידות על כללי אחריות תאגידית. האחריות התאגידית מתחלקת לשלושה תחומים: סביבה, חברה וממשל. אני מעדיף להשתמש במונח "השקעה הוגנת", שמייצגת בעיניי את הציפיות מהחברות, ללא מכבסת מילים מיותרת. פשוט תהיו הוגנים.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
שירת הסטיקר: חופש הביטוי הולך לאיבוד דרך שופט בג"ץ
דווקא כשהסיכון גדול מתמיד – התרגלנו לקורונה
בל"ד מצדיעה למחוללי טבח תרפ"ט
הסטטיסטיקה מראה שהשקעות הוגנות מניבות לרוב תשואות גבוהות יותר מהשקעות אחרות, אך גם במקרים שהתשואה דומה הסיכון נמוך יותר. במשבר הקורונה "סיכון" הוא מילת המפתח. משקיעים מעטים מכרו את אחזקותיהם או קנו הגנה לפני המשבר. היו מי שמכרו בינואר, ראו שהשוק ממשיך לעלות, קנו שוב ואז ספגו את הירידות הכבדות. תזמון השוק הוא משימה בלתי אפשרית. אבל השקעה בחברות הוגנות מעניקה בעצמה הגנה מסוימת (גם אם חלקית), משום שהיא מקטינה סיכונים. במשברים כמו הקורונה, בסביבה עסקית שהסיכונים נוטים להתממש בה, משקיע בחברות הוגנות עשוי להיחשף לסיכונים פחותים לעומת משקיעים רגילים.
ניהול השקעות איכותי מונחה לפי חמישה עקרונות: השקעה בחברות הוגנות בלבד, ניתוח יסודי מעמיק, השקעה לטווח ארוך, איזון בין יציבות למנועי צמיחה ומחיר קנייה סביר. יש לשער שבזמן משבר וירידות חדות, חברות שמתנהלות בהוגנות יורדות פחות מהממוצע בשוק. בתקופות כאלה מנהלי קרנות נאמנות מקבלים בזמן קצר פקודות מכירה במיליארדי שקלים מהציבור, ומניות של חברות "טובות" צונחות בחוסר פרופורציה למצבן הכלכלי האמיתי ולהשפעת הקורונה עליהן, משום שהמשבר יוצר צורך לפעול במהירות. מנהל השקעות שמכיר היטב את החברות שהוא משקיע בהן, "חי אותן" לאחר ניתוח יסודי, ביקר במשרדים ובמפעלים ופגש את ההנהלה הבכירה – מנהל כזה ידע להעריך בתוך זמן קצר את השפעת המשבר על החברה ולקבל החלטות מהירות, כדי לנצל את ההזדמנויות באופן מיטבי.
השקעה לטווח ארוך אינה קלישאה או סיסמה ריקה מתוכן, אלא גישה שחובה לאמץ. הגישה הזו חשובה שבעתיים בזמני משבר. אם תקנו מניות בזמן משבר, השאלה הראשונה שתישאלו היא: למה? אתם חושבים שהמניות יעלו בקרוב? התשובה הנכונה היא: במחירים כאלה – קונים. אם משקיע היה מוצא דירת ארבעה חדרים בתל־אביב ב־400 אלף שקלים, הוא לא היה שואל מתי מחיר הדירה יעלה. הוא היה קונה, כי במחיר כזה קונים.
איזון בין יציבות למנועי צמיחה הוא אחד המשתנים החשובים בתכנון תיק השקעות, שיש לחלקן בין חברות גדולות, בינוניות וקטנות. החברות הגדולות אמורות לתת לתיק ההשקעות את היציבות. הן הבסיס המוצק. גם בקרבן יכולות להיות מניות שהן מנועי צמיחה, אבל ברור שאלה יופיעו בעיקר במגזר החברות הקטנות. משבר הקורונה זימן למשקיע החכם מניות של חברות קטנות בעלות מסחר מצומצם בדרך כלל, בסכומים גדולים ובהנחה של 30־40 אחוזים מהמחיר המקורי. אומרים שמשברים הם הזדמנות. משבר הקורונה היה הזדמנות מצוינת למכירת חברות שהערך המוסף שלהן בתקופה הזאת נמוך עד שלילי, ולרכישת חברות מצוינות במחיר נמוך שהוא הזדמנות נדירה לטווח ארוך.
העיקרון האחרון הוא מחיר סביר. פה כמובן אין צורך לפרט. משבר הוא הזדמנות לקנות מניות מעולות לא רק במחיר סביר, אלא במחיר אטרקטיבי ונדיר.
בשוק אגרות החוב הסיפור שונה. עוד לפני משבר הקורונה היה ברור לכל בר דעת שאג"ח קונצרני לא מספק את התשואה הנדרשת יחסית לסיכון הגלום בו. מי שנכנס למשבר עם אחזקה מצומצמת יחסית באג"ח קונצרני אך עם אג"ח ממשלתי ואפילו מזומנים הניב תשואה נמוכה מעט יחסית למה שהיה יכול להשיג קודם למשבר. מנגד, הוא ספג פחות הפסדים בזמן המשבר, והיה יכול לנצל את המזומנים שברשותו ואת אלו שיתקבלו ממכירת האג"ח הממשלתי כדי לרכוש אג"ח קונצרני. בשונה מזמנים רגילים, בשיא המשבר היה אפשר לרכוש אג"ח קונצרני בתשואה אטרקטיבית יחסית לסיכון, ובכך לקבע תשואה גבוהה מתשואת השוק לטווח הארוך.
הקורונה עדיין לא נעלמה, וייתכן שהמשך המשבר עוד לפנינו. לא ברור אם תהיה אפשרות לזהות אותו קודם, אבל אפשר בהחלט לנצל את ההזדמנויות שהוא יוצר כדי לצאת ממנו טובים ומחוזקים יותר.
