חוסר השוויון המגדרי בישראל מהווה תעודת עניות למדינה

מינויו של ח"כ עודד פורר ממפלגת ישראל ביתנו לראשות הוועדה לקידום מעמד האישה עורר סערה רבתית לא רק כי מינו גבר לעמוד בראש הוועדה, אלא בעיקר בשל העובדה שכל חברות הוועדה הן נשים והגבר היחיד בוועדה מונה גם לעמוד בראשה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כך התגלגלה המסכה לכסות את הפנים של כולנו
– עמי איילון, לא בבית ספרנו
– מתסיסים את השטח: הפלסטינים מתכוננים לריבונות

הוועדה לקידום מעמד האישה הוקמה בשלהי הכנסת ה-12, בשנת 1991. מאז ועד היום כל ממלאי תפקיד היו"ר בוועדה היו נשים, למעט תקופת כהונתו של גדעון סער בין השנים 2006-2008. זהו אינו מקרה מייצג במסדרונות המשכן, מתוך 12 ועדות קבועות רק וועדה אחת מנוהלת על ידי אישה. בנוסף ראוי לשאול, מדוע מקום המדינה מעולם לא עמדה אישה בראשות ועדות חוץ, ביטחון או ועדת הכספים הנחשבות ליוקרתיות מבען וועדות הכנסת?

פעמים רבות הרוב מעניק למיעוט כלשהו, "סוכריה" בצורת ראשות ועדה או תפקיד שמטרתו להשאיר את אותו המיעוט במעין "גטו" תודעתי ולהרדים את הדיון המהותי הנוגע לשוויון אמיתי. השאיפה הנכונה היא שוויון חוצה משרדי ממשלה, ועדות כנסת ותפקידים. שוויון אמיתי צריך להיות נוכח בכל המרחב הציבורי, גלוי לעין כל. בחברה דמוקרטית מתוקנת גברים ונשים ירימו את דגל המאבק כאחד.

גם היום קיים חוסר שוויון מגדרי מובנה בחברה הישראלית – פערי שכר בדרגות ובתפקידים במגזר הציבורי והפרטי, התעמרות מעבידים וניצול יחסי מרות, תהליכי השמה וקבלה לשוק העבודה הם רק דוגמאות. אף על פי כן, אנו עדים בשנים האחרונות לתמורות החלות בנושא החל מאיוש תפקידים ניהוליים בכירים ועד לזכייה בפרסי נובל.

ההתקדמות שלנו לעבר חברה שוויונית בלטה במיוחד לפני כשנה וחצי בבחירות המוניציפליות כאשר ראינו עלייה משמעותית במספר הנשים שהתמודדו לתפקיד ראש רשות בבחירות. 72 נשים התמודדו, בחלק מהישובים אף שתי נשים, מתוכן 14 נבחרו, ובפועל קרוב ל-10 אחוזים מכלל אוכלוסיית ישראל מונהגת על ידי נשים. זהו שינוי משמעותי מהבחירות המוניציפליות של שנת 2013, אז נשים שעמדו בראש רשות מקומית הנהיגו קצת פחות מ-4 אחוזים מאוכלוסיית ישראל.

כעט עולה השאלה מדוע ההצלחה של אותן נשים מהווה חריג שאינו מעיד על הכלל ומה מונע ממרבית הנשים להגיע לעמדות השפעה חשובות? מדוע במהלך כל משבר הקורונה הדרג הפוליטי לא כלל נשים בדיונים על אף שהוגשה רשימה ארוכה של נשים מקצועיות בתחומי שונים שיכולות להיות במוקד קבלת ההחלטות?

יואילו הגורמים הרלוונטיים בקרב מקבלי ההחלטות לעשות חשבון נפש ולבדוק באלו צעדים הם נוקטים על מנת שבמרחב הציבורי יהיה ייצוג הולם ומשמעותי לנשים. העובדה שבשנת 2020 מדינה החברה במועדון הOecd – האקסקלוסיבי עדיין נגועה בפערי מעמדות וחוסר שוויון על רקע מגדרי מהווה תעודת עניות למדינת ישראל.

ד"ר אסנת עקירב, ראשת החוג לממשל וחברה אזרחית באקדמית גליל מערבי