אין כמעט אדם משכיל בימינו שלא שמע על תיאוריית המטוטלת של הפילוסוף הגרמני גֵאורג פרידריך הגל. התיאוריה הזאת אומרת שכל פעולה קיצונית לכיוון חברתי מסוים תביא לתגובת נגד קיצונית לצד השני, ורק בשלב השלישי המטוטלת החברתית תתאזן.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
עמי איילון, לא בבית ספרנו
עלייתו ונפילתו של תאגיד השידור
מסודרים גרסת עזה: חיי הזוהר של המיליונרים הפלסטינים
תיאוריית המטוטלת מזכירה את אחד מחוקי הפיזיקה הבסיסיים של ניוטון: כאשר גוף מפעיל כוח כלשהו על גוף אחר, הגוף האחר יפעיל מצידו כוח נגדי באותה עוצמה. ואכן, התיאוריה של הגל נחשבת למעין חוק טבע חברתי – הכרחית כמעט כמו חוקי ניוטון. אבל על אף ההכרה העקרונית הזאת, מתברר שבזמן אמת, פוליטיקאים ופעילים חברתיים ברחבי העולם מתקשים להפנים את המסקנה המתבקשת מן החוקיות הזאת: עליהם להיזהר מהקצנה בעמדותיהם ובמעשיהם, שמא יביאו את המהפכה הנגדית על עצמם ועל האנושות.
בימים אלה מתחוללות ברחבי העולם כמה דוגמאות מובהקות לכך. אמצעי הטכנולוגיה המתקדמים אפשרו בעשורים האחרונים את קיומה של כלכלה גלובלית: ייצור מוזל בקצה האחד של העולם, וצריכה בקצה האחר. אבל התופעה הזאת הביאה איתה גלי אבטלה קשים במקומות שהעובדים בהם הצליחו להשיג שכר ותנאי עבודה משופרים, והציפה זלזול של האליטות הגלובליות החדשות בקיום זהויות לאומיות או דתיות נבדלות. התהליכים האלה מביאים בשנים האחרונות לתגובת נגד חריפה, בעלייה לשלטון של פוליטיקאים לאומנים ופופוליסטים, המבטיחים לבוחרים לשמור על הכלכלה והזהות היחודיים למדינתם.
סיפורה של החברה האמריקנית הוא דוגמה נוספת. זו חברה שהתרגלה להאמין באופן בלעדי בכוחו של השוק הפרטי. כתוצאה מכך, לרבע מאזרחי ארה"ב אין ביטוח בריאות בכלל. התופעה הזאת התנקמה בעת האחרונה גם בעשירי אמריקה: אזרחים ללא ביטוח בריאות נרתעו מטיפולים יקרים במגפת הקורונה, ומכיוון שלא כמחלות אחרות, המגפות אינן נוטות להבחין בין עשירים לעניים, שיעורי הפגיעה של המגפה דווקא במדינה החזקה והעשירה בעולם היו גבוהים במיוחד.
גם היחס ההיסטורי לשחורים מתפרץ עכשיו בתגובת נגד גדולה. מלכתחילה הם הובאו לאמריקה כעבדים, ובתפקיד הזה שימשו במשך מאות שנים. גם אחרי ביטול העבדות עדיין נותרו בארה"ב חוקים ומסורות אכזריים ביחס לשחורים. רבים מהשחורים מתקשים עד היום להיחלץ ממעגל העוני: מדור לדור, עוד מימי העבדות, הם סוחבים איתם מצב כלכלי קשה, קושי ברכישת השכלה, שיעור גבוה של משפחות חד־הוריות, וכתוצאה מכך אחוזי פשיעה גבוהים משיעורם באוכלוסייה, ובעקבותיהם נטייה קלה מדי של שוטרים לבנים ללחוץ על ההדק במפגשים עם שחורים. החיבור של כל זה עם הקורונה מתפרץ עכשיו במהומות שארה"ב לא ראתה כבר שנים.
גם ישראל אינה חפה מחוקיות המטוטלת. היחס המדיר של אליטות החברה האשכנזיות־חילוניות־שמאלניות כלפי קבוצות אוכלוסייה אחרות – דתיים, חרדים, מזרחים ובעצם גם ערבים – הביא בשנים האחרונות לתגובת נגד חריפה המתבטאת ברצון לפגוע במעמד האליטות האלה בכל תחום אפשרי, ובמיוחד במערכת המשפט. זה נכון גם ביחס העולמי לעצם הרעיון הציוני: בשעתו, גם בעקבות השואה, הוא יצר סביבו תמיכה גדולה, עד שארה"ב ובריה"מ גם יחד התאחדו באורח נדיר לתמיכה בהקמת המדינה. אבל כשהרעיון הציוני מתפרש כניסיון להדיר עם אחר מרצונו בעצמאות, או אפילו מקבלת אזרחות ישראלית במסגרת החלת ריבונות, הקהילה הבינלאומית מגיבה בחריפות.
אין הכוונה לטעון שאנשים שיש להם טענות כבדות כלפי המציאות הקיימת יימנעו מלהיאבק נגדה, שמא מאבקם יוליד מיד תגובת נגד. הטענה היא שמאבק לתיקון עוולות צריך להיזהר מאופי קיצוני מדי, שיגרור עוולות חדשות, שיעוררו תגובות נגד חריפות, וחוזר חלילה. ככל שמחנה הימין יהיה קיצוני וגורף מדי בתביעותיו לסיפוח, או ככל שהמחנה הדתי יהיה קיצוני וגורף מדי בתביעותיו לכפות גם על החילונים התנהלות מסורתית, כך יגיע מהר יותר תורן של תגובות הנגד, והן עלולות להיות קשות, ולהביא שוב תגובות נגד חריפות – עד לפיצוץ הבלתי נמנע.
חז"ל כבר ידעו לומר לפני אלפי שנים: "תפסת מרובה – לא תפסת". הם כנראה הכירו את חוקיות המטוטלת עוד הרבה לפני הגל.
