בתשובה לאחת מהשאלות שנשאל בצלאל סמוטריץ' על-ידי העיתונאים אבי בלום ומשה גלסנר, הוא השיב כי "מדובר בשאלה קשה וכבר השבתי עליה לא פעם ולא פעמיים". לא מאוד משנה מה הייתה השאלה (למה אתם ממשיכים להמליץ על נתניהו למרות כל מה שהוא עושה לכם, אם אתם מתעקשים בכל זאת לדעת) – התשובה של סמוטריץ' סיכמה יפה למדי את התוכנית "שחור לבן" בערוץ כנסת: אין בה שום דבר חדש או מחדש.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
לא ליהודים בלבד: השיר ביידיש שגם האפרו-אמריקנים אימצו
לקראת הכרעה: דיון בבית הלבן על החלת הריבונות
מסודרים גרסת עזה: חיי הזוהר של המיליונרים הפלסטינים
הפורמט מיושן וזול במובן הכלכלי של המילה: שני ראשים מדברים. תכנית רדיו עם מצלמות. אין סיבה להאמין שלא מדובר בשני אנשים חביבים ומוכשרים, אבל גם אין סיבה אחת מדוע לצפות בהם. הם לא שחור ולבן אלא שני עיתונאים חרדים שמנהלים ביניהם דו-שיח מלאכותי ולא זורם, מדי פעם נכנסים אחד בדברי השני באופן לא הכי חינני ומנסים לתבל אחת לכמה דקות בהומור ארכאי שלא עולה יפה. הנושאים פוליטיים ולכאורה אקטואליים אך טריוויאליים מדי, ולא בכדי: כמה אפשר להיות גמיש ומעודכן כשיש לך תוכנית אחת בשבוע.
בלום וגלסנר עלו השבוע לכותרות לאחר שקטע מריאיון גנוז שערכו עם ח"כ עפר שלח נחשף באתר ynet. השניים התייחסו בסיום התוכנית למה שקראו יותר מדי פעמים במהלכה "הפיל שבחדר", בקטע שגם הוא הפך ויראלי ולא הוסיף להם כבוד, כיוון שנראה שהוכתב על-ידי ראשי הערוץ.
אבל גם אם נתעלם לגמרי מהתקרית ומדברי ההסבר, הרי שהתוכנית הזו מוכיחה את חוסר התוחלת שבשידורי ערוץ כנסת, לפחות מאז עבר לחסותה של RGE, שהיא גם בעלת השליטה בערוץ 13. ערוץ כנסת הוא אולי דבר נחוץ בדמוקרטיה, אבל אפשר לייעד אותו לשידורי מליאת הכנסת, שידורים חיים מוועדות ואולי תכנית היסטורית אחת או שתיים. וזהו. התוכניות הפוליטיות המשודרות שם כרגע לא מספיק טובות, הרייטינג שואף לאפס, הלוק-אנד-פיל הכללי משעמם, והתוצאה הסופית, נו, לא מספיק טובה.
זה אולי נחמד שיש שני מנחים חרדים לתוכנית טלוויזיה, אבל בשביל שיחה לא מאוד זורמת של כמה דקות ואז ראיון ארוך עם פוליטיקאי שבו לא באמת נאמר מה שלא נאמר באינספור ראיונות אחרים – פשוט אין לכך הצדקה. ועד שכבר יש הצדקה לתוכנית, כמו פוליטיקאי שצורח על המגישים בגלל שאלה עיתונאית ששאלו, מחליטים לגנוז אותה.
