אני מחשיב עצמי כאיש ימין בנושאים רבים העומדים על הפרק, ולא רק בנושא שטחים וארץ ישראל השלמה; אני חושב שיש לבצע רפורמה מרחיקת לכת בבית המשפט ובפרקליטות, לחסל את שלטון הפקידים, הדיפ סטייט והיועצים המשפטיים ולפרק את הוועדה לבחירת שופטים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חובה להעלות את רף הכניסה ללימודי הוראה
– אסלאם בקליק: כשהאיראנים מתחילים להיראות לנו חמודים
– ארבעה מאסרי עולם למחבל שרצח תינוק ושני חיילים
כשאני רואה איך חלק גדול מהמיינסטרים מאתרג את הריקבון שפשה במערכות התקשורת, ובמיוחד אותם זבים ומצורעים המטילים כתמי חרפה על מקצוע העיתונות, אני מקבל חום.
יש בי הערכה עצומה לראש הממשלה בנימין נתניהו על הישגיו הכבירים בעיצוב חוסנה הכלכלי והמדיני של מדינת ישראל.
אחרי כל זאת, הן כעיתונאי ובשל העמדות שפירטתי לעיל, אני חש בושה עצומה למראה עדת ביריוני הימין שהתנפלו בצעקות על אמנון אברמוביץ' בבואו לסקר את הפגנת הימין השבוע.
אברמוביץ אינו כוס התה שלי. גם לא כוסית בדיקת שתן. איני סובל את שחצנות סגנונו, את האג'נדה שלו, את מערכת האתרוג שלו ואת החיצים שהוא משגר לעבר הימין באצטלה של פרשן. אבל זכותו המלאה לומר מה שהוא רוצה, מבלי שעדר מתבהם ירוץ אחריו באלימות, בצרחות ועלבונות על נכותו, על חזותו השרופה (אותה "קיבל" תוך הגנה על עם ישראל), יכבד אותו בתואר "שונא ישראל מסריח" ויקלל אותו בקללות נמרצות וגסות.
הדימוי של בעל חיים טמא שהודבק לאברמוביץ', דווקא מתאים לחזותו והתנהגותו של אחד הפורעים, שבתמונה אחרת נראה מחובק עם ראש הממשלה. מכאן אני מסיק שמדובר בחבר במסדר הביביסטים, אלה שמזמן איבדו את זה בהערצתם העיוורת למנהיג.
אני לא בעד אברמוביץ' אבל אתם, שגירשתם אותו כך – תתביישו לכם.
יסלח לי כבוד ראש הממשלה, אבל אתה אשם. אתה אשם בכך שעם היותך ראש ממשלה נהדר, אתה מאבד את עולמך בהתקפותיך הקטנוניות על התקשורת ועל עיתונאים. לא היה עוד ראש ממשלה בישראל שעמד מאחורי שלטי חוצות בהם מופיעים דיוקנאות עיתונאים, משל היו מבוקשים העומדים בפני הוצאה להורג. מעולם לא היה לנו ראש ממשלה שדוברי מפלגתו צייצו שעיתונאי צריך לשבת בכלא כי שידר כתבה שכולה ביקורת.
נכון, התקשורת המיינסטרימית רודפת אותך, מכפישה אותך ואת משפחתך, מבקשת להפיל את שלטונך ועושה זאת באמצעים הזויים, אבל אתה ראש ממשלה. למטה מכבודך לרדת לביבים אלה. כשאתה עושה זאת, אין פלא שמעריציך מתנהגים כך.
ועוד חטא גדול אתה חוטא: עידוד פולחן אישיות כלפיך, שכמותו לא היה מימי דוד המלך. פולחן אישיות אליו מצטרפים שרים וחברי כנסת שמבטלים את כבודם ודעתם מפני אלה שלך.
חבר כנסת מהליכוד, בחור נחמד דווקא, גינה את ההתקפה על אברמוביץ' אך הוסיף מיד את המילה "אבל", ועבר לתקוף את העיתונאי "היורק בפרצופם של תומכי הימין". חבר כנסת אמור להבחין בין דעה – קשה, דוקרת וכואבת ככל שתהיה – העומדת במבחן חופש הדעה, לבין יריקה בפרצוף. אחת מהשתיים: או שהוא לא העיפרון הכי מחודד בליכוד או שהוא חש שחובתו להתחנף לראש הממשלה עולה על מחויבותו לומר דברי טעם.
בשם אותה הערצה עיוורת פולטים חברי הכנסת דברי הבל שלא אתפלא אם בולעים הם את לשונם שלהם אחר כך. עיין ערך קביעתו של מיקי זוהר שיש סכנה בעובדה שראש הממשלה לא גומר את החודש.
איך אמרה פעם מירי רגב: "דווקא יש לי דעה אבל אני לא אומרת אותה".
שתיקתו של נתניהו מול ההתקפה החזירית על אברמוביץ' מהדהדת באזני כקול רעש גדול, וחבל.
