שיר השבוע: עֶרֶשׂ יִשְׂרָאֵל

בְּאֶמְצָעָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מֻצָּע מִקֶּדֶם עֶרֶשׂ יִשְׂרָאֵל.
שָׁם חָיוּ מְלָכָיו וּנְבִיאָיו,
יוֹגְבָיו, זִכְרוֹנוֹתָיו, וְאֵם־וָאָב.

בָּהָר וּבַבִּקְעָה פָּרוּשׂ הָעֶרֶשׂ,
וְתוֹלְדוֹתָיו כְּתוּבוֹת בְּשִׁיר וָחֶרֶס
וְהֵן מְנֻקָּדוֹת יָרֹק־וָנִיל
עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים.

וְהוּא עִקָּר; לֹא סֶפַח־לְסִפּוּחַ;
הֲרֵי אַרְצֵנוּ בִּלְעָדָיו תַּפּוּחַ
נָגוּס בִּשְׁתַּיִם נְגִיסוֹת גַּסּוֹת,
כָּסוּחַ וּמַשְׁחִיר לִבְלִי כַּסּוֹת.

בְּבוֹא הַהִזְדַּמְּנוּת הַמְּפַרְכֶּסֶת
לִפְרֹשׂ עַל זֶה הָעֶרֶשׂ כַּנְפֵי כֶּסֶת,
יֵשׁ לֶאֱחֹז בָּהּ וְלָשֵׂאת בַּנֵּס.
כִּי לֹא כָּל צַ'אנְס יָשׁוּב לְהִצְ'תַּנֵּס

וְאֵין לְהַחְמִיצֶנּוּ כְּחָלָב –
אַךְ עֶקְרוֹנִית, מוּבָן הוּא מֵאֵלָיו:
הֵן דַּוְקָא הוּא, הַחֶבֶל שֶׁמֵּעֵבֶר
לְקַו יָרוּק, הוּא עֶרֶשׂ שֵׁם־וָעֵבֶר!

הָרִים עִבְרִים, שֶׁהֵם גַּלְעִין הַפְּרִי –
בָּרוּר שֶׁרִבּוֹנָם יִהְיֶה עִבְרִי!
הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה –
יוֹתֵר הֲכִי מִזֶּה?
כְּאִלּוּ דָּא!

אַךְ הַטְּרִיוְיָאלִי בְּעוֹלָם אִידִילִי,
בְּעוֹלָמֵנוּ הוּא הֶשֵּׂג בַּר דִּילִים.
וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר נִכְתַּב בְּאֵי שְׁעַת־דְּחָק
הוּא אַף עוֹטֶה אֵימָה עִם בֶּגֶד חַג.

הוּא בֶּגֶד בְּמִבְצָע – עָשׂוּי מֵרֶשֶׁת
שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ כָּבֵד כִּי גַּם אַחְרֵי שֶׁ
תּוֹפְרִים אוֹתָהּ לֶחָג, הַחִבּוּרִים
שֶׁנִּשְׁאָרִים בָּהּ מְחַבְּרִים חוֹרִים.

לָקַחַת כָּכָה? אֶרֶץ קֶרַע־קֶרַע?
מָה בַּמִּבְצָע הַזֶּה כָּתוּב עַל קֶרַח –
קַוֵּי הַהִקָּרְעוּת, אוֹ הָאָרִיג?
אֵימָה אוֹ חַג? הַמַּר אוֹ הֶחָרִיג?

הַנְּטִיָּה שֶׁלִּי: לֹא לְתַנּוֹת.
מוּטָב כְּבָר שֶׁנֵּלֵךְ גַּם בִּקְטַנּוֹת.
בְּצֵאת בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז
הַדּוּנָם וַדָּאִי, לֹא כֵן הָעֵז.

תַּקְדִּימִים

אֵיךְ זֶה אוֹמְרִים שֶׁאֵין תַּקְדִּים
לְהַמְצָאַת סְעִיפֵי מִסּוּי
רַק לִכְבוֹדוֹ שֶׁל נְתַנְיָהוּ?

הָיָה תַּקְדִּים. הוּא מַאֲדִים
וְהוּא בּוֹלֵט וְלֹא חָסוּי
וְהוּא יָדוּעַ וְרָשׁוּם,
הֲרֵי אַךְ זֶה עַתָּה הָיָה הוּא;

נוּ, בֶּטַח שֶׁהָיָה תַּקְדִּים:
כְּשֶׁהֻמְצְאוּ סְעִיפֵי אִשּׁוּם
רַק לִכְבוֹדוֹ שֶׁל נְתַנְיָהוּ.