חברת הכנסת החדשה במפלגת העבודה, לאה פדידה, הצליחה לסכם היום (שני) במשפט על במת מליאת הכנסת את משאלת לבם של חברי האופוזיציה מאז אמש: "אתמול בערב רעשה מערכת המשפט… אבל בואו נתמקד באמת במי שצריך להתייצב ב-433 ולא יכול לדאוג לעם (רמז: נתניהו) וניתן למערכת המשפט לעשות את שלה". כלומר, עזבו אתכם התנהלות על גבול הפלילית ברשות השופטת, יש לנו ראש ממשלה לתפוס. ח"כ שולי מועלם שעלתה לאחר מכן ביקשה להבהיר: "יש פה חברי כנסת שמנסים להקטין את גודל הזוועה, מנסים להבהיר לנו שזו מעידה, שזה לא כצעקתה".
באופן מעורר הפתעה הצליחה המערכת הפוליטית להפוך גם את הדרך שבה מתנהלת מערכת המשפט לעניין של ימין ושמאל. הכול נסוב סביב שאלת חקירות נתניהו ושאף אחד לא יעז להחליף את סדר היום שמנסים להכתיב פה. בימין מיהרו לתקוף כבר אמש ובמהלך הבוקר את התנהלות השופטת רונית פוזננסקי-כץ ותיאום הארכת ימי המעצר של החשודים בתיק 4000. השמאל עשה את זה מעט מדי ומאוחר מדי.
אחרי חודשים שבהם מנסים בסביבת ראש הממשלה לקעקע את אמינות המשטרה בעבודה על תיקי נתניהו, נראה כי המערכת שנדרשת לתיקון היא בכלל מערכת המשפט. לאחר חודשים שבהם מנסים להסביר לנו בליכוד כי מי שפועל לפגוע בראש הממשלה הם המפכ"ל לראש אגף החקירות הצלחנו לשכוח שמי שמלווה את החקירות האלו יד ביד הוא היועץ המשפטי לממשלה. המשטרה והחוקרים לא עושים צעד ללא אישור ובדיקה של היועמ"ש ולמרות זאת במוקד המתקפה עומדת דווקא המשטרה.
האם ראש הממשלה לא יודע שמי שמלווה את תיקיו ומקבל את ההחלטות המהותיות כבר עכשיו הוא היועמ"ש מנדלבליט? בוודאי שהוא יודע. גם סביבתו של נתניהו, שיישרה קו עם המסר להוקעת אמינות המשטרה, יודעת זאת היטב. רק מה? הם גם יודעים שבעוד עבודת המשטרה קרובה לסיום, מנדלבליט יהיה זה שיכריע מה יהיה גורלו של נתניהו ולכן לא מכוונים אליו אש בכלל.
כל החלטה על חקירה מעבר לים, על זימונו של נתניהו להעיד בתיק 3000, על חתימת הסכם עד מדינה עם ארי הרו ולאחר מכן על שלמה פילבר, כל אלו התקבלו על ידי היועמ"ש. אבל בליכוד, בהתאם לנתניהו, החליטו כבר באיזה סל הם שמים את הביצים שלהם וזה לא בסל של אלשיך. אבל אם אי אפשר לתקוף את מנדלבליט, אפשר בינתיים להפנות את האש לרשות השופטת שנחשפה בקלונה ואין ספק שהתנהלות השופטים עושה את העבודה קלה למדי.
בליכוד לא טועים, באופוזיציה מאתרגים את מערכת המשפט בתקווה שתעשה את עבודתה "על הצד הטוב ביותר", כלומר תשתמש בכל הכלים שבידיה כדי להביא לסיום עידן נתניהו. אולם חלוקת הכוחות האוטומטית, לפיה הרשות החוקרת נתונה למתקפות יומיות מימין, והרשות השופטת מקבלת הגנה אוטומטית למרות הצפת הבעיות שבה וכך לא פועלת לתיקון המתבקש, מביאה עד לקצה את הסבלנות הציבורית לשטיקים הציניים של הפוליטיקאים.
