את מהדורת חדשות 12 פתחתי באיחור וראיתי מול עיני הפגנה אלימה עם מאות משתתפים שמדליקים אבוקות אש ושרים בצעקות. בגלל שהמפגינים עמדו בצפיפות רבה הייתי בטוחה שמדובר בתיעוד טרם ימי הקורונה, אבל אז המצלמה עשתה זום אין וראיתי מפגינים עם מסכות- על הסנטר כמובן. הם לא היו נראים לי סוג האנשים שיפגינו נגד עצרת הגאווה וגם לא אלו שיצאו לרחובות להפגין נגד השלטון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "אי אפשר לפחד להפגיש את התלמידים עם דעות שונות"
– "רציתי לשמש דוגמה עבור כל מי שעבר תהליך רפואי קשה"
– פירעון הלוואות: לא עצרנו אפילו לראות כמה זה עולה לנו
אז מה קרה שגרם להם לצאת בכזה אמוק לרחובות? על איזה עוול גדול כל כך הם מוחים עד ששווה להם להפר את כל כללי השמירה מפני הידבקות בקורונה ולהתנהג בדורסנות ובאלימות? ובכן, מדובר בחגיגות האליפות של קבוצת הכדורגל מכבי ת"א, וההתפרעויות האלו הן השמחה המתפרצת מהזכייה בפעם השנייה באליפות ברצף. שמחה שהכניסה ארבעה שוטרים לבית החולים, לא אפשרה לתושבים ברחובות הסמוכים לכיכר רבין לישון עד השעות הקטנות של הלילה וחסמה ציר ראשי של תנועה. וזה מבלי לדעת עדיין את מספר החולים או הנכנסים לבידוד או כתוצאה מכך.
באיזה יקום התפרעות כזו נחשבת לחגיגה? גם בימים רגילים וקל, וחומר בימי קורונה. האם העובדה שהקבוצה ניצחה מחייבת הפגנת כוח ברוטלית? אליפות היא תולדה של הישגים ומצוינות, החגיגות אמורות לשקף את הדבר הזה. הגדילו לעשות האוהדים שהתלוננו על אלימות מצד המשטרה. שוטרים שביקשו מהם שוב ושוב לפזר את ההתקהלות נאלצו בגופם להדוף אותם ולפתוח את הציר הראשי שנחסם. מכל הסיבות המשטרה פעלה כמו שצריך. במקום נכחו שוטרים בכירים והם פיקחו על הנעשה וראייה לכך היא שאף אוהד לא נפצע. יום למחרת ההתפרעות נכנסו שני שחקני הקבוצה לחקירה בגין בעילה אסורה ואיכשהו זה פתאום לא מפתיע בכלל. ספר לי מי אוהדיך ואספר לך מי אתה.
