בקעת הירדן בעלת חשיבות ביטחונית גדולה כקו ההגנה הטוב ביותר במזרח המדינה. הגבול במזרח הוא החשוב ביותר בגלל קרבתו ללב ישראל, המשולש ירושלים-חיפה-אשדוד בו חיים כ-70 אחוז מתושבי המדינה וכ-80 אחוז מתשתיתה הכלכלית. כ-70 אחוז מהיהודים בארץ תומכים בהחלת החוק הישראלי על הבקעה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דו"ח תלונות הציבור: מי מככב, מי ננזף והילדים ששלחו בקשות
– נתניהו התחייב: תקציב קבוע לחינוך הממלכתי דתי
– יום למועד הריבונות: האמריקנים הבינו שבישראל אין הסכמה
ארה"ב פרסמה את עסקת המאה בינואר 2020. ככל הנראה התוכנית מאפשרת כצעד ראשון להכליל את בקעת הירדן בשטחה הריבוני של ישראל, אבל ממשל טראמפ מצפה שכל חלקי ממשלת האחדות הלאומית יקבלו את התוכנית. ראוי לציין שהחלת החוק הישראלי על בקעת הירדן אינה גחמה של הימין הקיצוני, אלא יישום ההעדפה של יצחק רבין ז"ל לגבול ביטחון כפי שבאה לידי ביטוי בנאומו האחרון בכנסת. מורשתו כוללת גם אזורים בעוטף ירושלים המאוחדת, כדי לשמור בידי ישראל את הדרך לבקעה. הכרזת ריבונות בבקעת הירדן כמובן משדרת נחישות לשמור שטח זה בידי ישראל בכל משא ומתן עתידי, בדומה למעמדן של ירושלים המאוחדת ורמת הגולן.
מעל לכול, תוכנית השלום האמריקנית שנמצאת כרגע על סדר היום מהווה הזדמנות היסטורית לשרש את הפרדיגמה השלטת להבאת שלום בין ישראל לפלסטינים. למרבה הצער, פרדיגמה זאת אשר התבססה על חזרה לגבולות 1967 עם שינויים קטנים לא הצליחה להביא תוצאות חיוביות. היא רק עודדה ציפיות מופרזות אצל הפלסטינים. לעומת זאת תוכנית טראמפ מתחשבת בצורכי הביטחון הישראליים ומציעה גישה מציאותית יותר להתקדמות לקראת הסדר בר-קיימא. היצמדות לפרדיגמה לא מועילה רק תביא כאב נוסף לשני העמים.
גם הנסיבות הגאו-פוליטיות הנוכחיות במרחב מבטיחות מזעור המחיר הבינלאומי שישראל תידרש לשלם עבור החלת החוק הישראלי על הבקעה. ירדן בוודאי מעוניינת בחיזוק הנוכחות הישראלית בבקעה אשר תמנע גבול משותף עם ישות פלסטינית שאולי ישלוט בה החמאס, גם אם לא תגיד זאת בפומבי. למדינות ערב המתונות האחרות יש עניין מועט בפלסטינים.
כל מדינות ערב המתונות רואות בישראל בעלת ברית נגד מאמצי איראן להשיג הגמוניה במזרח התיכון, במיוחד לאור המגמה בארה"ב להתנתק מהאזור. מדינות המפרץ רואות יותר מתמיד את היתרונות שבקיום יחסי גומלין עם ישראל. אך התנאים הגאו-פוליטיים הנוחים עלולים לחלוף אם איראן תשיג הגמוניה באזור ואז מדינות ערב תתקרבנה אליה כדי להשיג ביטחון-מה. את שישראל יכולה לבצע כעת עם תמיכה אמריקנית ובהעלמת עין ממדינות ערב לא בטוח שניתן יהיה להשיג בעתיד.
כמו כן, הטענה שהשליטה הישראלית בבקעת הירדן מייתרת את הצורך בריבונות ישראלית אין לה על מה לסמוך. מאז שאזור זה הוכרז כשטח C ב-1995, הפלסטינים פועלים בצורה חד-צדדית ושיטתית לכרסם בשליטה הישראלית על ידי קביעת עובדות בשטח בכל שטחי C, כמו בניית כבישים ומאחזים. המצב בשטחי C בכל הגדה המערבית השתנה מאז 1995 לרעתה של ישראל.
קבלת תוכנית השלום של ממשל טראמפ גם תוריד מסדר היום הצעות לסידורי ביטחון במקום נוכחות צה"ל בשטח ריבוני ישראלי. הועלו הצעות להצבת כוחות זרים לשמירת השלום או "נוכחות צבאית ישראלית ארוכת טווח".
הניסיון הישראלי עם כוחות זרים מראה שאי אפשר לסמוך עליהם ותקדימים ממקומות אחרים מראים זאת. גם "פתרונות" המבוססים על טכנולוגיה בת-זמננו לא בטוח שיעמדו בשינויים התכופים בטכנולוגיה הצבאית. לכן, רק נוכחות צבאית ישראלית בשטח בריבונות ישראלית מבטיחה הגנה מיטבית על הגבול המזרחי של ישראל אם תהיינה תהפוכות מדיניות מזרחית לנו. לכן, רק נוכחות כזאת תבטיח גם את פירוזה של המדינה הפלסטינית, שהוא תנאי בתוכנית האמריקנית להקמתה. לכן, ריבונות ישראלית בבקעה מקילה על מימוש האופציה של מדינה פלסטינית.
על ישראל לנצל את שעת הרצון שנקרתה בפניה להחיל את ריבונותה בבקעה ומסביב לירושלים כדי לדאוג לביטחונה לדורות.
