השבוע הודיע שמואל אבואב על פרישה מתפקידו כמנכ"ל משרד החינוך. בכך הוא מסיים קדנציה של כמעט שלוש שנים וחצי בתפקיד המאתגר, בנוסף לקדנציה קודמת באותו התפקיד, בת כשנה וחצי, בין השנים 2006-2007. חמש שנים כמנכ"ל של אחד המשרדים המורכבים עם התקציב השני בגודלו מבין משרדי הממשלה, הן תקופה לא מבוטלת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ריבונות ביו"ש: שמאל, מאוחר מדי להפחיד אותנו
– דו"ח תלונות הציבור: מי מככב, מי ננזף והילדים ששלחו בקשות
– מההתנתקות ועד עמונה: הקצינים ששכחו מהי אלימות
השאלה כיצד ניתן לסכם את כהונתו של אבואב כמנכ"ל משרד החינוך אינה קלה, משום שכבר לפני מאות שנים טבע שייקספיר את הביטוי הידוע – "סוף טוב, הכול טוב".אבל מה קורה כשהסוף אינו טוב, האם הכול לא טוב? האם אקורד צורם בסיום מאפיל על היצירה כולה?
בתקופתו השנייה והאחרונה במשרד החינוך הוא הוביל את מערכת החינוך בהתמודדות עם משבר הקורונה. נדמה כי אין חולק שעל הפרק הזה מקבל אבואב ציון נמוך. ההנחיות השתנו חדשות לבקרים, ההוראות ניתנו בשנייה האחרונה ואף אחריה וכולם, כולל כולם, יצאו לא מרוצים. אישור רשמי לאי שביעות הרצון אפשר למצוא בביקורת שמתח בית הדין לעבודה – בהחלטתו על סיום שנת הלימודים – על דרכי הפעולה משרד החינוך.
עם זאת, אין בהתנהלותה הבעייתית של מערכת החינוך בתקופת הקורונה כדי למחוק שנים של מנהיגות מעוררת השראה של אבואב כמנכ"ל. מתוקף תפקידי השתתפתי במספר פגישות בראשותו, ואף אירחנו אותו במכללה בראשה אני עומד. אין עוררין על כך שמדובר באדם חרוץ וחד בעל הבנה מעמיקה, שזכה להערכה גבוהה מצד אלה שעבדו תחתיו.
בשאלות שעמדו על הפרק ביטא לא פעם עמדות שאינן רק ניהוליות-פרקטיות, אלא גם ערכיות. לערכים המנהלים אותו יש חלק חשוב בעשייה שלו, ותעיד על כך בחירתו לכהן במשך כמעט עשור כמנכ"ל עמותת אור ירוק. בתוך כך, תופסים מקום מרכזי ערכי המסורת היהודית, עליהם גדל והתחנך.
הוא מונה לתפקיד על ידי שר החינוך לשעבר נפתלי בנט, אף שאינו מגיע מאותו צד של המפה הפוליטית, על סמך הכרה בכישוריו וביכולתו להוביל את המשרד המורכב. בנוסף, הוא סייע לבנט להוציא אל הפועל את יוזמותיו, שכללו בין השאר את הקטנת הכיתות והגדלת מספר התלמידים הניגשים לחמש יחידות במתמטיקה.
משרד החינוך נסוג בשנים האחרונות בתחומים חשובים, כשאחד הבעייתיים שבהם הוא הישגיהם הנמוכים של תלמידים ישראל במבחנים הבינלאומיים. אך בסיכום כולל הנהיג אבואב את משרד החינוך ביד בוטחת, והיה אחראי על עשייה חינוכית בהיקף רחב מאוד. עם סיום כהונתו, בעיצומו של משבר תדמיתי שחווה ביחד עם מערכת החינוך כולה, מן הראוי לעצור לרגע, לנשום עמוק, לראות את התמונה בשלמותה ולהעניק לו קרדיט על תרומתו הרבה למערכת החינוך בישראל.
