מלחמות היהודים הקלאסיות בין ימין לשמאל פינו את מקומן בשבועות האחרונים למלחמות אחרות בכנסת וברשתות החברתיות, והן נראות רעילות יותר ומרירות הרבה יותר: מלחמות כחול לבן המפורקת. די בהצצה חטופה למתחולל בוועדות הכנסת או למלחמות הציוצים בין יאיר לפיד לכחול לבן בטוויטר כדי להבין שמריבות אוהבים לשעבר יכולות להגיע נמוך יותר מכל ציוץ של ליברמן נגד נתניהו ולהיפך. מיד לאחר הפירוק, כחול לבן הפכה לשק חבטות של יש עתיד, אבל בימים האחרונים חל שם מ-ה-פ-ך.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חוששים ממערכת בחירות רביעית? יש פתרונות
– ספרים במספרים: הטוב, הרע והמוזר שיצאו לאור ב-2019
– שמואל אבואב: אקורד הסיום לא יאפיל על היצירה כולה
"יאיר אנחנו מחפשים קשבים, תעודת בגרות – יתרון", נכתב ביוזר של כחול לבן, בתגובה לציוץ בו כתב לפיד: "הריאיון של גנץ עוד היה באוויר וכבר השר צחי הנגבי קרא לו 'תמוה'. חבורה קסומה". ולפני כן, על הביקורת של לפיד על כך שכחול לבן לא מקדמת חוקים שהבטיחה, צייצו בכחול לבן דוגמאות זהות מימיו של לפיד בקואליציה וכתבו (בשלוש פעימות שונות) :"כרגיל, מאה בדיבורים אפס במעשים". ואם לא די בכך, בתגובה לדבריו של לפיד כי נתניהו לא יכול היה לעשות לו זובור, צייצו אנשי כחול לבן: "הוא לא הספיק כי הוא פיטר אותך קודם".
כשהגיעו לכנסת ולאחר מכן לממשלה, ניסו בכחול לבן לנהוג באיפוק נוכח המתקפות עליהם תחילה מימין ואחר כך מהשותפים לשעבר, אבל הסקרים האחרונים שמנבאים ירידה מתמדת אל מתחת לרף המנדטים הדו-ספרתי לא הותירו מקום לספק – זה לא עובד. הזירה הפוליטית היא כוחנית ואלימה, רק החזק שורד. ההתנהלות המוקדמת של אנשי כחול לבן – לא מחזירים, לא מתווכחים ולא "יורדים לרמה" – הייתה מתכון מצוין לירידה מתחת לאחוז החסימה.
השעה 10:30 ויאיר לפיד עדיין לא צייץ דבר מהבוקר.
— צעירי המחנה הממלכתי (@YoungBLUEnWHITE) July 1, 2020
לאחר הופעה של שר התרבות והספורט חילי טרופר ברשת ב' השבוע, בה המראיינים המושחזים נכנסו בו ללא רחם, שלח לי מכר את ההודעה הבאה: "וזה עוד משני מראיינים הגונים. משהו ברכות שלו כאילו דרש מהם באופן לא מודע לחבוט בו. והם פשוט קרעו אותו. סתם". אבל זה לא סתם. אנחנו מפנטזים על פוליטיקה שנראית כמו מועדון דיבייט באוניברסיטה יוקרתית. זה נשמע הגון יותר וחינוכי יותר, אבל לפוליטיקה לא הולכים כדי לחנך. לפוליטיקה הולכים כדי להוביל. ובמקרה הצורך, להילחם.
אנחנו רוצים לראות נציגים שיעמוד על שלהם ושלנו, כי בשביל זה בחנו בהם, ולא כדי שהם יתכופפו מול כל רוח חולפת. מצביעים רואים בשליחיהם מייצגים נאמנים. כשאיתן גינזבורג, אבי ניסנקורן ושות' חוטפים חדשות לבקרים בוועדות ממיקי לוי, עפר שלח ויאיר לפיד, המצביעים הם אלה שכואב להם. אז כן, נדרש קצת זמן, אבל הסקרים לא הותירו מקום לספק ובכחול לבן הפסיקו להגיש את הלחי השנייה ללפיד ושותפיו.
היום צפוי לפיד להעלות את חוק פונדקאות לבני זוג מאותו מין להצבעה במליאת הכנסת, ובכן, אם נודה על האמת, גם בקואליציה שהוא היה רוצה להקים – לא היה לו סיכוי להעביר הצעת חוק כזו. אם החרדים היו שותפיו ברור למה לא, ואם הערבים היו שותפיו – גם הם בשם הברית עם החרדים לא היו נותנים לזה לעבור. אין בישראל די קולות לקואליציה ליברלית שלא נשענת על כוחות שמרניים. אז נשארו רק הפרובוקציות והתקווה לפגוע עוד קצת בכחול לבן, שתיאלץ כנראה להגיב. צופים מהצד ומחככים ידיים בהנאה: חברי הליכוד.
