המציאות ההומניטרית ברצועת עזה קשה ואפילו מאוד, אך אין מדובר במשבר הומניטרי. משבר הומניטרי הוא מצב בו אנשים נרצחים, חסרי מגן, גוועים ברעב. משבר הומניטרי מתרחש בסוריה, בתימן ואפילו בוונצואלה. השימוש במושג משבר הומניטרי מאפשר לחמאס ולרשות הפלסטינית – שני הגורמים האחראים יותר מכל גורם אחר למציאות ההומניטארית הקשה ברצועת עזה – להתנער מאחריותם למצב ולהתכנס אל מרחב הנוחות של הפניית האשמה כלפי ישראל.
ישראל תורמת את חלקה בעמידה מנגד ואי התערבות בכיפופי הידיים בין החמאס לבין הרשות הפלסטינית. בהיעדר עשייה, מסייעת ישראל למהלכי הענישה של הנשיא הפלסטיני בניסיון לכופף את חמאס ולהביאו לכניעה לדרישותיו, גם אם אלו נעשים באופן ציני תוך פגיעה באוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה.
בד בבד, מסרבת ישראל לקדם הידברות עם החמאס לצורך שיפור המענה למצוקות ההומניטריות וזאת למרות שהיא מסמנת את חמאס כגורם הריבוני והאחראי ברצועה, ולכן הוא מותקף צבאית בגין כל שיגור רקטה או אירוע ביטחוני אחר, גם כאשר ברור לישראל שלא חמאס עמד מאחורי אותו מהלך.
בנוסף, השיח הישראלי מטשטש בין מתן מענה למצוקות הומניטריות קשות ברצועה לבין שיקום הרצועה, כששר הביטחון ואחרים מתנים את שיקום הרצועה בפירוזה. יש הבדל בין שיקום הרצועה שהוא מהלך מאוד רחב ומקיף, המחייב השקעה עצומה של משאבים ומעורבות של שחקנים רבים לבין מתן מענה מידי למצוקות הומניטריות קשות. בשני המקרים לא ניתן לעשות דבר ללא ישראל. לא רק הסכמתה נחוצה כי אם אספקה דרכה של כל הצרכים החיוניים לאוכלוסיית הרצועה – מים, אנרגיה, תרופות, מזון, חומרי גלם ועוד.
ההשערה הרווחת גורסת כי קיים קשר בין החמרה במצב ההומניטרי לבין התדרדרות המציאות הביטחונית עד כדי גלישה לסבב אלים נוסף. לפיכך, האינטרס הישראלי הוא להקל על המצוקה ההומניטרית ובכך לצמצם את הסיכוי לסבב אלים נוסף בעת הקרובה.
כדי לצמצם את ממדי הבעיה ההומניטארית ולהרגיע את המצב הביטחוני, עומדות בפני ישראל שלוש חלופות עיקריות: האחת, ישראל יכולה וצריכה לפעול באופן חד-צדדי לצורך מתן מענה למצוקה האנרגטית, למצוקת המים ולמצוקת התרופות ולהעביר ככל שרק אפשר, בין אם בסיוע הארגונים הבינלאומיים הפועלים ברצועת עזה, תוך קיזוז העלויות מכספי המיסים המועברים לרשות הפלסטינית.
השנייה, לסייע למימוש דרישות הנשיא עבאס ותנאיו להצלחת תהליך הפיוס, במטרה להגדיל את הסיכוי לחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה וזאת באמצעות יוזמה להתגייסות אזורית ובינלאומית לשיפור המצב ברצועת עזה שיותנה בהעברת הסמכויות ברצועה לרש"פ. ישראל לא הכשילה את מאמצי הפיוס בין חמאס לפתח והרש"פ שקודמו על ידי המצרים. אחת הסיבות לאי הצלחת תהליך הפיוס הוא הירתעות יו"ר הרשות לקבל אחריות על הרצועה ללא המשאבים הנדרשים, שפירושה כישלון צפוי בניהול הרצועה.
השלישית, לראות ברצועת עזה ישות סמי-מדינתית עוינת הנשלטת על ידי חמאס ולהניח שגם מול ישות עוינת ומתפקדת ניתן לכונן כללי משחק, ללא הסכמים רשמיים. מסמך המדיניות החדש של חמאס, שהופץ במאי 2017, והנהגת החמאס החדשה ברצועת עזה, שבאה מקרב האוכלוסייה וחיה בתוכה ולכן גם רגישה יותר לצרכיה, יכולים להתברר כתשתית התחלתית לחלופה זו. במסגרת זאת, יכולה ישראל לאפשר אספקת חומרי גלם ומוצרים חיוניים לרצועה – בתמורה לרגיעה ביטחונית ממושכת, הגם שתעלה טענה כי בכך מסייעת ישראל לחיזוק ואף למתן לגיטימציה לשלטון החמאס ברצועה.
שלוש החלופות אינן מספקות תעודת ביטוח מפני הסלמה אפשרית בעתיד, אך הן בהחלט מגדילות את הסיכוי לדחייה משמעותית של הסבב האלים הבא, ותאפשרנה לישראל להשלים את בניית המכשול לאורך גבול הרצועה.
ישראל נמנעת מהבחירה באחת משלוש החלופות ונוקטת במדיניות השהייה ותגובה, נטולת יוזמה. קשה להניח שהמצב ההומניטרי הקשה ברצועה יסתדר מעצמו. הדרך לשפר את המצב ברצועה, תוך הפחתת נטל האחריות של ישראל, היא בדרך של גיוס מדינות ערב הסוניות הפרגמטיות והקהילה הבינלאומית למאמץ ממוקד לשיפור המצב ברצועה.
אין היתכנות של ממש לתכנית התערבות אזורית ובינלאומית ברצועת עזה ללא הסכמת ישראל וללא תרומתה. מצרים תידרש לתרום את חלקה בכל הנוגע להפעלה סדירה של מעבר רפיח, מדינות המפרץ תידרשנה לסיוע כספי ולמעורבות פעילה ברצועת עזה בכל הנוגע לאופן השימוש בכספים אלו למטרות האמתיות להן יועדו. הקהילה הבינלאומית תצטרך להירתם לשינוי המנדט של אונר"א באופן שיבטיח ניצול מושכל ויעיל יותר של משאבי הארגון ותקציביו והפנייתם לטיפול במצוקות ההומניטריות במסגרת תכנית פעולה מוסכמת.
לצד היוזמה והמאמץ לקידום תכנית להתערבות הומניטרית בכל חלופה שהיא וכל אימת שחמאס נותר כגורם הריבוני המרכזי ברצועת עזה, חייבת ישראל לשמר את מנגנון ההרתעה ולהיצמד לדרישת האחריות הביטחונית המוחלטת מחמאס.
הערב (שלישי) יתקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי מפגש עיון בנושא: משבר רצועת עזה – המענה לאתגר, לפרטים נוספים: www.inss.org.il הציבור מוזמן.
