פייסבוק הישן גוסס, יחי פראבדה

כשחברות מסחריות גדולות תוחבות פתאום את אפן לשוק הדעות, אין סיבה להניח שהן עושות זאת ממניעים נאצלים. בדרך כלל מדובר בתעלול שיווקי: בעלי החברות מחניפים לתקינות הפוליטית כדי לשרת את ענייניהם העסקיים, ובכך גורמים להטיית הדיון הציבורי בסוגיות בוערות כאלו ואחרות. כספם וזהבם מעוותים הכרעה שאמורה להתקבל בדרך של משא ומתן טבעי בין הציבור לעצמו.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "לולא הושמד הכור הסורי, העולם היה נראה אחרת לגמרי"
– ג'יבריל רג'וב: אם נידחק לפינה לא נרים דגל לבן
– רבי הושעיה ואגאתה כריסטי: קובץ רבגוני שמאחדת אותו אהבת אדם

פחות או יותר, זה מה שקרה בשבועות האחרונים באמריקה. חברות ענק כמו קוקה קולה, סודה סטרים, ליוויס והונדה הטילו חרם פרסומי פופוליסטי על פייסבוק כדי להכריח אותה להטיל פיקוח הדוק יותר על התכנים שמתפרסמים ברשת. לכאורה מדובר במטרה ראויה, אבל הכניעה המסתמנת של מארק צוקרברג עלולה לגרור את שפיכת התינוק עם האמבטיה. מסך ברזל צפוי לרדת על זירת הביטוי הזמינה ביותר של אלה שכמעט אין להם ביטוי בתקשורת הממוסדת.

מנכ"ל פייסבוק הודיע לפני ימים אחדים כי הרשת תתחיל לסמן "תוכן מסוכן", ולפי כללי התקינות הפוליטית די ברור איזה תוכן יסומן – התוכן הימני. חלק נכבד ממנו אכן ראוי לפסילה אובייקטיבית, כמו דברי נאצה אנטישמיים ופרו טרוריסטיים, אך לצנזורים של הרשתות החברתיות המובילות יש כבר היום נטייה להיטפל גם לתוכן ימני לגיטימי. טוויטר סימנה לאחרונה כפייק־ניוז ציוץ של דונלד טראמפ, סימון שלא הייתה מעזה להטביע על ציוציו של ברק אובמה (כליל היושרה?), ובפייסבוק עומדים לנקוט צעדים דומים. במקום לסמוך על האינטליגנציה של ההמון, מישהו עם זכוכית מגדלת יחליט במקומו מה אמת ומה שקר, מתי מדובר בהסתה נוראית ומתי בביקורת פוליטית ראויה.

דוגמה קטנה להמחשת הבעיה: קוקה קולה מיתגה עצמה שנים רבות כ"טעם החיים". במושגי זמננו קל להציג את המיתוג הזה כפייק־ניוז. קוקה קולה הוא משקה טעים, אך לא טעם החיים, לא עד כדי כך. האם פייסבוק או טוויטר אמורות להצמיד מעתה כוכבית אזהרה לפרסומות כאלו? מי בכלל מוסמך לקבוע באופן שוטף אם פוליטיקאי מסוים, ולו גם דונלד טראמפ, משקר או דובר אמת?

המפלגה הדמוקרטית, שנערכת להחליף את טראמפ בנובמבר, זוממת צעדי חקיקה דרמטיים שיחלישו עוד יותר את הרשתות החברתיות. היא מבקשת להעניש את הרשתות החברתיות על תרומתן לניצחון טראמפ בבחירות 2016, ולמנוע ניצחונות רפובליקניים בבחירות הבאות. אבירי חופש הביטוי מבקשים להחזיר לידיהם את השליטה ההיסטורית במושכות התקשורת. אחרי הטיפול הנמרץ שלהם באנדרטאות של קולומבוס, רוזוולט וצ'רצ'יל, מגיע כעת תורו של מארק צוקרברג.

ככל שהדברים נוגעים לגורלו האישי אין צורך להצטער יותר מדי, אבל אחרי שהוא יופל ארצה, יגיע גם קיצה של המהפכה הדרמטית ביותר עד כה במאה ה־21: האפשרות לחשוב ולהתבטא אחרת מניו־יורק טיימס, וושינגטון פוסט, ידיעות אחרונות, הארץ וכמעט כל התקשורת האלקטרונית.

גדי טאוב ובצלאל סמוטריץ כבר קיבלו פה השבוע הודעת אזהרה מהנהלת הרשת, וזוהי רק ההתחלה. פייסבוק הישן גוסס, יחי פראבדה.