תגובה לטור של שלמה פיוטרקובסקי ("מנדלבליט הבטיח, קמיניץ תקע מקלות")
אחד הנושאים המשפטיים הבוערים ביותר הנוגעים להסדרת הבנייה ביו"ש הוא "תקנת השוק" – סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי. הוא מהווה אמנם חלק מתחיקת הביטחון ביו"ש זה כחמישה עשורים, אך לא נעשה בו שימוש כלל, למעט במקרים חריגים ונדירים – עד לשינוי מצב הדברים בעת האחרונה, בהובלת הייעוץ המשפטי לממשלה.
כתבות נוספת באתר מקור ראשון:
– זה הזמן להחיל מגבלות על שביתה במגזר הציבורי
– "לולא הושמד הכור הסורי, העולם היה נראה אחרת לגמרי"
– דעה: אין לעובדות הסוציאליות שאלטר, אבל קולן צריך להישמע
הסעיף מאפשר להכיר במצבים שבהם התברר בדיעבד שהממונה על הרכוש הממשלתי הקצה בטעות קרקעות למתיישבים שהתקשרו עמו בעסקה בתום לב, וברבות הימים התברר שהקרקעות אינן קרקעות מדינה.
הצורך בשימוש בכלי המשפטי החשוב הזה הפך למוחשי בעקבות הצוות לתיחום אדמות מדינה ("צוות קו כחול"), שתוצרי עבודתו גרעו שטחים בנויים בתחומי היישובים ממפת אדמות המדינה. בשנת 2016 נדרש לנושא היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט, וקבע שלעיתים אפשר להגן על העסקה לפי תקנת השוק, ונקבעו אמות מידה משפטיות בהתאם.
ב־2017 ו־2018 נבחנו במשרד המשפטים סוגיות נוספות, משלימות; עמדות משפטיות מפורטות הוכנו והועברו להכרעת היועמ"ש; דיונים נמרצים ביותר התקיימו במחלקת ייעוץ וחקיקה. אין חולק על כך שהסוגיה המשפטית מורכבת ביותר, ושנויה במחלוקת.
אחת הסוגיות המרכזיות בדיונים נגעה לערכאה שתבחן את התקיימות תנאי תקנת השוק, ולזהות הגורם שיהיה רשאי לקבוע שהתקיימו התנאים. היועמ"ש קיבל בהקשר הזה את עמדת המשנה ליועץ, מר ארז קמיניץ, שלפיה המסלול המועדף הוא הליך שיפוטי שבסופו תינתן הכרה קניינית מלאה לזכויות המתיישב בקרקע, ולצד זה אפשר לקיים בחינה מנהלית שתביא לפתרון מהיר ויעיל במקרים שהנסיבות פשוטות.
בהמשך לכך הוטל על המשנה ליועמ"ש ועל צוות נדל"ן במחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה לבחון בעיון את הסוגיה. במשך שבועות נערך מחקר משפטי מקיף ומלומד, וחוות הדעת הוגשה ליועמ"ש.
בכמה תיקים חשובים בשנים האחרונות טענה המדינה שאפשר למעשה להכיר בזכותם הקניינית של המתיישבים, והטענה התקבלה בבתי המשפט. מדובר בהסדרה של בנייה קיימת בשכונת מצפה־כרמים (בעניין תלוי ועומד ערעור בבית המשפט העליון) וביישובים ניל"י, עלי־זהב וקריית־ארבע. בנוסף טענה המדינה לתחולת תקנת השוק כתנא דמסייע לצורך הכשרת תוכנית המתאר ביישוב עפרה, אף שחלק מהשטח הוא קרקע פרטית. זאת במסגרת עתירה לבג"ץ שהוגשה נגד תוכנית המתאר, ונדחתה בסופו של יום.
למרבה הצער, בשונה מהאפיק השיפוטי שהאחריות עליו נתונה בידי הפרקליטות, יישום האפיק המנהלי שמצוי באחריות גורמי הביצוע במשרדי הממשלה, ובראשם הצוות בראשות פנחס ולרשטיין, נתקל בקשיים עקרוניים ומעשיים. אחת הסיבות לכך היא הניסיון להרחיב את השימוש בו להסדרת מקרים מורכבים, המתאימים לאפיק השיפוטי. סיבה נוספת היא היעדרו של מנגנון מוסדר שתפקידו לברר טענות על קיומה של תקנת השוק.
חשוב להזכיר שלצד העבודה הרבה, הייעוץ המשפטי העמיד כלים נוספים שנועדו לכך ולשם מתן פתרונות לצורכי היומיום בהתיישבות ביו"ש. כך נעשה לעניין מתן אפשרות להסדרת דרכי גישה ליישובים בקרקע שאינה אדמת מדינה (חוות הדעת בעניין חרשה), במתן אפשרות לקדם בנייה ביישובים המצויים בשטחי תפיסה צבאית (למשל כפר־עציון, אלעזר, מעלה־אפרים), בהעמדת פתרון משפטי להנגשת מערת המכפלה לנכים, בהצבת התשתית המשפטית להקמת עמיחי, ועוד.
בסופו של יום, הייעוץ המשפטי מסייע לממשלה בקידום מדיניותה כדין. כך בתחומי העשייה השלטונית וכך בנושאי ההתיישבות. בימים אלו, לנוכח הנחיית הדרג המדיני בעקבות פסק הדין בעניין חוק ההסדרה, נערכת פעילות מחודשת לקידום השימוש באפיק המנהלי כדי שיתאפשר להכיר בזכות המתיישבים בבנייה שהוקמה בתנאי תקנת השוק. אנו תקווה שהמאמץ המחודש בהובלת משרד הביטחון יוכל להביא בשורה ממשית לתושבים רבים, בלי הכורח לפנות לבירור שיפוטי.
