המספרים מבהילים. במחי וירוס קטן אחד, ישראל עברה מתעסוקה כמעט מלאה למאות אלפי מובטלים ולעשרות אלפי בתי עסק שנסגרים. כל מובטל ומובטלת וכל עסק קורס מסתירים מאחוריהם משפחות שחייהן השתנו ללא היכר.
שר האוצר ישראל כץ החליט לאחרונה להאריך את תקופת דמי האבטלה עד 15 באוגוסט. יוזמה מבורכת, יש שיגידו הכרחית. אבל ברור כבר היום שהמשבר לא יעזוב אותנו בקיץ הזה. תחבושת דמי האבטלה לא תרפא את הפצע העמוק שחווה המשק.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דווקא כשנדרשת אחריות ממשלתית, נתניהו מאשים את העם
– תקנת השוק היא הדרך להסדרה ביהודה ושומרון
– חילול הקודש: מעשה בבקבוק זכוכית בהר הבית
בפער הזה בין המכה לתרופה, מצוי הצורך בתוכנית לאומית להכשרה מקצועית ופיתוח מיומנויות עובדים. התוכנית לא תפתור את כל הבעיות, אבל תאפשר לעשרות אלפי מובטלים למצוא את מקומם מחדש בשוק העבודה, לרכוש יכולות נדרשות ומקצוע, ולהתניע שוב את המשק.
איך עושים את זה? קודם כול, במעורבות מעסיקים. ההכשרות שמממנת המדינה היום נעשות לרוב ללא מעסיק בקצה, ואף לא באמצע התהליך. ברוב ההכשרות אין בכלל התנסות במקומות עבודה. במקרים רבים מדי ההכשרה מעניקה תעודה רשמית של המדינה, אך לא עבודה. הסיבות לכך רבות: או שהמוכשרים הטריים למדו מקצוע לא נדרש, או שהם למדו מקצוע שההיצע בו עולה על הביקוש, או שהם פשוט למדו לפי תוכנית לימודים מיושנת שאינה תואמת את דרישות המעסיקים.
בתוכנית הלאומית שאנו מציעים בשותפות "המקפצה – המטה להשקעה במקצועות המחר", ואיתנו גורמים עסקיים, גופי הכשרה, ארגוני מעסיקים, גופי חברה אזרחית ומומחים לשוק העבודה – אנו מציעים שהמעסיקים יהיו חלק בלתי נפרד מההכשרה: הן בקביעת הסילבוס והן בקצה. כך אנו מוודאים כניסה בטוחה לשוק העבודה ורכישת מקצוע נדרש ורלוונטי. הצעתנו לוקחת בחשבון גם את העסקים הקטנים והבינוניים, המתקשים להשקיע תשומות של זמן וכסף בנושא הכשרות עובדים חדשים.
תנאי שני להצלחת התוכנית הלאומית הוא פתיחת שוק ההכשרות, במקום הריכוזיות הקיימת היום. אנו מציעים שכל גוף הכשרה שהמדינה מכירה בו יהיה רשאי להציע הכשרות. פשוט לתת לקסם של השוק החופשי לעשות את שלו.
לרגולטור אנו מציעים להשקיע במדידה ובהערכה. תפקיד המדינה הוא לוודא שגופי ההכשרה עושים את העבודה, ושבוגרי ההכשרות מוצאים עבודה בשכר ראוי בתחום התמחותם. למדינה יש כלים רבים המאפשרים לה את המעקב הזה, והוא יאפשר לה להחליט למי תחלק את הכסף. המדידה הזאת – שתוצאותיה חייבות להימסר לציבור – תאפשר לדורשי העבודה להחליט היכן ואיזה מקצוע ילמדו.
ולבסוף, עניין שחוזר על עצמו ומחויב המציאות ביתר שאת בעידן הקורונה: צמצום הבירוקרטיה. ממשקים פשוטים, דרישות מזעריות והשקעה במה שקורה בקצה: כניסה לשוק העבודה של מובטלים, שרכשו מקצוע חדש בזכות התוכנית הממשלתית.
הזמן להתחיל בתוכנית הזו הוא אתמול. על המדינה להרים את הכפפה. עשרות אלפי מובטלים יודו לה, ויחד איתם המשק כולו.
