איום מרומז של שר האוצר ישראל כץ במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר, מקפל בתוכו תפנית בעלילה שתסריטאי הסדרות הפוליטיות היו מתקשים להעלות על הכתב, גם לו היו מדמיינים משבר פוליטי עם שלוש מערכות בחירות ומגפה עולמית שמטלטלת את הכלכלה. דקות לפני כניסת העיתונאים, עזב את לשכת שר האוצר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. השניים מתואמים במסר שלהם: יש להעביר תקציב נפרד לשארית 2020, בניגוד להסכם הקואליציוני עם גנץ, שדבק בתקציב דו־שנתי. בעוד כץ עונה על שאלות העיתונאים, לפיד צייץ בטוויטר תמונה משותפת עם שר האוצר והוסיף: "זה לא עניין פוליטי, אלא מקצועי".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: צו השעה: תוכנית לאומית להכשרת עובדים
– הסכמה או בחירות? נתניהו הורה לקדם תקציב ל-2020 בלבד
– רשימת מניעויות העליון: ההחלטה נתונה בידי השופטים בלבד
קשה שלא לחשוד במניעים "המקצועיים" של לפיד, האקס של גנץ. פיצול התקציב בגיבוי כץ והפקידות המקצועית באוצר, עשוי לספק לראש הממשלה בנימין נתניהו נקודת יציאה לבחירות בשנה הבאה, בהתאם לסקרים המחמיאים. גם לפיד מרוויח מהמהלך לפי הסקרים, ואילו גנץ נדחק מעמדת ראש הממשלה החליפי לראש רשימה דלת מנדטים. שותפיו במפלגת דרך ארץ ובמפלגת העבודה לא עוברים את אחוז החסימה.
הנחת העבודה במשרד האוצר היא שהתקציב יפוצל, אך בימים האחרונים גוברים הספקות אם בכלל יעבור תקציב. הכנסת לא אישרה את התקציב בשנה שעברה בשל הפלונטר הפוליטי; השנה הקורונה הביאה לעלייה בהוצאות והמיתון לירידה בהכנסות, והחשב הכללי רוני חזקיהו צריך לחשב מסלול מחדש. בשבוע שעבר הוא התריע בפני שר האוצר: "קיים סיכון לאי־העברת תקציב 2020 מסיבות שונות. המצב ידרוש להפעיל צעדי ריסון חמורים ומיידים בהיקף של כ־2.5 מיליארד שקל בכל חודש החל ביולי, שיביאו לפגיעה ודאית ונרחבת בפעילות הממשלה, כך שייווצר מצב אבסורדי של 'הנשמה וחנק' במקביל".
במילים אחרות, אומר חזקיהו, אם לא תהיה ודאות שיעבור תקציב – אביא קיצוץ ענק בשיא המשבר הכלכלי, כדי לפתוח את שנת הלימודים ולשלם משכורות לעובדי המגזר הציבורי.
המפלגות החרדיות צופות מהצד בדאגה: לשרים ולחברי הכנסת החרדים חשוב בעיקר לשמור את התקציב לאברכים מתחת לרדאר, במציאות שבה כמעט 900 אלף ישראלים מובטלים. בשנה שעברה עמד תקציב הישיבות על יותר מ־1.2 מיליארד שקלים, מהם כ־300 מיליון שקלים כספים קואליציוניים. בלי תקציב מאושר, הישיבות התבססו על מקדמות חלקיות שלא כללו את התוספת הקואליציונית. שר האוצר דאז כחלון, בגיבוי ראש הממשלה, אפשר לחרדים לשחק משחקים חשבונאיים: למשוך יותר בתחילת השנה ובפסח, על חשבון החודשים הבאים.
כעת נותרו בקופה רק כ־300 מיליון שקלים עד סוף השנה, ודמי הקיום קוצצו ביוני ל־195 שקל ביום לבחור ישיבה, ול־351 שקל לאברך. לשם השוואה, בשיא תקופת "גזירות לפיד" ב־2013 עמד התקציב על 245 ו־442 שקל, בהתאמה. בינתיים היועצים המשפטיים של משרדי האוצר והחינוך עמלים על פתרונות יצירתיים נוספים שיאפשרו להקדים עוד כספים כדי למנוע את הקיצוץ בקצבאות.
לפיד עשוי להיות דווקא הגיבור במשחק של החרדים. ברגע שיש ודאות תקציבית אפשר לאשר את מבחני התמיכה ולשחרר את התקציב – לישיבות אבל גם לשאר העמותות הנתמכות בידי המדינה, שסובלות מתחילת השנה ממחסור תקציבי בהיקף של מיליארד שקלים. האיתות של לפיד וכץ לגנץ עשוי לרמוז על שיתוף פעולה אפשרי בדרך להעברת תקציב חד־שנתי, או תקציב בזק ללא חוק הסדרים, שאחריו ייצאו לבחירות.
כדי להעביר את תקציב המדינה צריך בכל מקרה לתקן את חוק יסוד הכנסת, אחרת היא תתפזר ב־28 באוגוסט, וישראל תצא לבחירות 2020 ב' בעיצומו של משבר כלכלי ובריאותי. מי שצריך להגיש את התיקון לחוק הוא שר המשפטים אבי ניסנקורן מכחול לבן. ככל שעובר הזמן התקציב החד־שנתי מאבד מהרלוונטיות שלו, אבל ייתכן שזו הדרך היחידה להשיג את הרוב הדרוש – חרדים־לפיד־נתניהו – בתירוץ המשותף ש"חייבים להעביר תקציב במשבר הכלכלי האדיר לפני שיוצאים לבחירות באשמת גנץ".
פליטת פה של שר האוצר כץ בישיבה השבוע עם בכירי משרד האוצר העלתה פרץ צחוק: "מערכת הבחירות… אה… מערכת הבריאות שלנו מצוינת". המתח שבאוויר נחתך לרגע, וברגע שאחרי התחלף במועקה בגרון.
