יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

הרב אלחנן פופקו

רב יהודי-ישראלי-אמריקני המתגורר בניו-הייבן, ומשמש כרב בבית כנסת ובבית ספר יהודי במנהטן

מחוץ לקופסה בקורונה: כל אחד יכול להיות שליח בתפוצות

נגיף הקורונה פגע בעם ישראל בנקודה הכי חזקה שלו - היכולת להיות יחד. זמן הקורנה הוא הזדמנות לחפש את התחליפים ולהפיץ את המוסר היהודי בדרכים נוספות

"עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע"(ירמיה ל'). נכון לעכשיו מסתמן שהקורונה תהיה איתנו לתקופה ממושכת. ההשלכות הקשות על בעלי עסקים, קהילות, משפחות, וילדים מורגשת כבר עכשיו. וירוס הקורונה מכה במקום הכי רגיש שלנו כעם: הביחד.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
סיפורי סבתא: כשהפוליטיקלי קורקט נפגש עם שנת 1946
"הדתיים הבינו שאין להם ברירה אלא לשוחח על זה"
מבוכה תוצרת בית: כשהביביסטים נשארו לבד במערכה

סוד ההישרדות של עם ישראל תמיד נבע מקשר, קהילות, וחיים משותפים. הקורונה אינה מאפשרת זאת. מכה זו פוגעת קשות בחיי הרוח המשותפים שלנו.  כפי שפורסם ב"מקור ראשון", שליחים רבים לקהילות בחוץ לארץ נאלצו לבטל את תכניותיהם, בתי כנסת ובתי ספר נסגרים, ביקורים לארץ ובארץ מבוטלים, ושוב מוצא העם היהודי את עצמו במקום שהוא לא היה אי פעם, נאלץ להתמודד עם מצב לא מוכר. כמו תמיד, באתגרים הכי גדולים שלנו יש גם את ההזדמנויות הכי גדולות, אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות הזאת.

כשאני חושב על איך אפשר לחיות ולהעביר הלאה חיי רוח יהודיים אני נזכר בסיפור שקרה לי כשנסעתי במונית על הכביש המזרחי של מנהטן על גדות האיסט ריבר במנהטן. בעודי יושב במושב האחורי בשקט, פונה אלי הנהג ופותח בשיחה ידידותי עמי. "אתה יודע", הוא אומר לי באנגלית עם מבטא היספני כבד:

You need to strengthen your Emunah, and serve Hashem with more Simcha!

"אתה צריך להתחזק באמונה שלך ולעבוד את השם יותר בשמחה!". אני מודה שקצת נדהמתי. לא ציפיתי שנהג לא יהודי מאמריקה הלטינית יאמר לי משהו שהייתי מצפה לשמוע בביקור במירון (למרות שלגמרי הסכמתי עם מה שהוא אמר…).

מחוהרב אליעזר מלמד, פרופ' גיל טרוי והרבה דלפין הורווילר בשיחת זום בוועידת מקור ראשוןהמשכנו לדבר ושאלתי אותו מאיפה הוא למד כל כך הרבה על היהדות ועל דרך החשיבה של ברסלב, הוא הסביר לי שיש רב אחד ביוטיוב שהוא וכל החברים שלו נורא אוהבים לשמוע וקוראים לו הרב יונתן. מאוחר יותר, כשחזרתי הביתה החלטתי לבדוק את הנושא ומצאתי לתדהמתי ערוץ ברסלב בספרדית עם 152 אלף עוקבים, מיליוני צפיות, ואנשים יהודים ושאינם יהודים מסביב לעולם ששותים את דברי הרב יונתן גל-עד בצמא. כל סרטון שיוצא צובר עשרות אלפי צפיות תוך ימים אחדים. מספרים שעוקפים אפילו את ראש הממשלה, אמנים רבים, ואת הרבנים הכי מפורסמים שאנחנו מכירים.

אני יושב וחושב לעצמי בתדהמה על גודל המשמעות של זה. יושב לו רב חסידי בצפת או מקום אחר בארץ ומעביר שיעורים למיליוני אנשים בעולם במספרים שמביישים את גדולי האמנים והשחקנים המפורסמים, וייתכן בכלל שרוב השכנים שלו בכלל לא מכירים אותו.

למה הרגע הזה שינה לי את התודעה?

זה לימד אותי שעם הטכנולוגיה של ימינו אנחנו יכולים ליצור קשר, תוכן, ואפילו קהילה, בצורה שמעולם לא יכולנו. ודאי שאין תחליף להשפעה של קשר אישי פנים אל פנים, קהילה, ותחושת ביחד. באותו זמן אנחנו בתקופה עם הזדמנות חסרת תקדים היסטורי ליצור קשר ולהביא תוכן יהודי וציוני למקומות שמעולם לא חלמנו שנוכל.

נכון, אין לי רעיון פורץ הדרך של התוכן שיהיה ויראלי, אבל אם בעבר המשמעות של "כי מציון תצא תורה" הייתה דרך שליחים, תכניות כמו "מסע" ו"תגלית", אולפנות וישיבות של שנה בארץ, הרי שבתקופת הקורונה צריך לחשוב חזק על דרכים אחרות של העברת תוכן יהודי וישראלי לרחבי העולם. אסור לנו לפספס הזדמנות שכזו.

במאה ה-16 עם המצאת בתי הדפוס, היהודים היו כשני אחוז מהאוכלוסיה באירופה, ולמעלה מעשרים אחוז (!) מהספרים שהודפסו היו ספרים בעלי תוכן יהודי. עם הספר לא מוגבל לספרים בלבד. אנחנו מוכרחים להשתמש בכל האמצעים שברשותנו להעביר את התוכן וליצור את הקשרים שכה חשובים לעמנו. האפשרויות כל כך מגוונות שאין הצדקה לשום מוסד חינוכי, תנועת נוער, או אנשי רוח שלא לעסוק בנושא הזה יומם ולילה. ליהודי ישראל יש יתרון ענק על יהודי ארצות הברית בשל מגוון השפות והעולים משלל המדינות שיכולים לעזור בתחום זה.

האפשרויות הן לא רק בתוכן אקדמי, הן גם חברתיות. לא צריך לעבור דרך קהילה או בית ספר רשמי כדי להכיר אישית את אחיכם שבתפוצות, אפשר לעשות זאת דרך קבוצות פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, ועוד כהנה וכהנה. יש לנו הזדמנות של פעם בדור ליצור קשרים ותכנים יקרי ערך הן עבור העם היושב בציון והן עבור יהודי העולם. אף מאמץ אינו קטן מידי. אני נזכר בסרטון שעשיתי על הלכות טבילת כלים שצבר שתים עשרה צפיות. זהו. ממש בזבוז זמן—חשבתי. כעבור זמן מה קיבלתי מייל מקהילה קטנה באנגליה עם תמונה מצורפת. הם בנו מקווה כלים ולא ידעו בדיוק מה לעשות. הם נעזרו בסרטון שעשיתי ומשום מה הרגישו מחויבות להודות לי מעומק הלב. אף מאמץ אינו קטן מידי, שלח לחמך על פני המים.

הייתי אומר שבטור זה אני פונה מעומק הלב לרבנים, רבניות, מנהלים, מוסדות חינוך, ותנועות נוער. אך האמת היא שכדי שנצליח לנצל תקופה קשה זו, וכדי שנוכל להסתכל אליה במבט לאחור בגאווה ותחושת הצלחה, אנחנו צריכים כל אחד ואחת מכם. לכולם יש יכולת ליצור משהו. כולנו צריכים להתגייס למאמץ ולוודא שהשתמשנו בתקופה קשה זו ליצור, לחבר, ולעשות שינוי היסטורי. לכל אחד ואחת יש קהל יעד ענק עם יותר זמן מתמיד, תפנו אליהם, תעבירו להם תוכן יהודי, ציוני, תורני, אמיתי שיגרום לנו שנצא מתקופה קשה זו חזקים יותר, מאוחדים יותר, וחכמים יותר. חזקו ואמצו!

 

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.