שבת דף קלד ע"א
בין השורות והדפים בתלמוד עולה דמותו הייחודית של אביי – היתום מבטן שהפך לראש ישיבת פומבדיתא. האמורא הבכיר שגדל בבית דודו איבד את אביו עוד בטרם נולד ואמו הורתו נפטרה בשעת לידתו. את הכרת הטוב שלו כלפי מי שגידלה אותו בינקותו הוא מצליח להעביר במימרותיו כשהוא מזכיר אותה שוב ושוב. בדף שלנו, סביב נוהגי מילה בשבת, באה שורה של אמירות מפי אביי שכל אחת מהן מתחילה בציטוט קבוע: "אמרה לי אם". כמות הטיפים מצד אמו המגדלת של אביי מלמדת שעסקה בגידול תינוקות באופן קבוע ומינקות. אולי מקרים נוספים של יתומי-אם מלידה, אולי מיילדת או תומכת לידה. היא מסבירה איך להכין את התחבושת שתגן על ברית המילה, באילו מקרים כדאי לחכות עם הברית ומדוע. אותם עקרונות שלומד אביי מ"אם" מתגלים בהמשך הסוגיה כקריטיים ושימושיים ונכונים במקרים אחרים. כמו האזהרה שלא למול תינוק אדום מדי או ירוק מדי (הכוונה לצהוב דווקא), שמחזק נתן הבבלי מתוך מקרים שנתקל בהם במציאות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פגיעה לבבית וירידה בשמיעה: הסיבוכים של מחלימי קורונה
– האם חסינות העדר הגיעה לברוקלין?
– "מטעה את הצרכנים": בקשה לתביעה ייצוגית נגד בר המים "נעם 1"
הגמרא שופעת באגדתות והמלצות בריאות שונות כפי שראינו בכמה מקרים השבוע בדף היומי. בכל זאת, יש להידרש למשמעות של שורת העצות-עקרונות שנתנה אם לאביי שעורך התלמוד מצא אותם ראויים להנצחת עולם. נראה כי במקרה הזה בצד העקרונות הטכניים להצלת חיי התינוק הנימול, יש כאן עקרון חינוכי נוסף של הגמרא עבור הלומד.
ככל הנראה, אביי לא ישב אצל אם ושמע ממנה סדרת שיעורים בטיפול ברך הנולד. הוא גם לא רשם זיכרונות מעצות שקיבל ממנה כשסייעה לו בטיפול בילדיו שלו. מסתבר מן הכתוב שעצם נוכחותה בחייו ובעיקר נוכחותו בחייה, הביאה אותו ללמוד עקרונות אלה מקרוב. היא מטפלת בינוקים, מסבירה מה היא עושה ומה טוב ונכון לעשות, והוא צופה ולומד באמנות הטיפול בילדים בראשית הולדתם. במילים אחרות: שימוש תלמידי חכמים.
שימוש חכמים על פי חז"ל הוא שלב הכרחי בדרך למינוי כרב או חכם. עד כדי כך שבמסכת ברכות למדנו שהוא חשוב יותר אף מלימוד תורה. דרך העקרונות שלמד אביי מהאם המטפלת אנו לומדים את עומקו של שימוש תלמידי חכמים. כיצד ההיצמדות למי שעסוק בתוכן כלשהו מביאה את המשמש להשכיל ולאמץ את העקרונות שצפה בהם מקרוב, שחכמתו, שאין חכמה גדולה ממנה, באה לו מבעל ניסיון.
