מענק של 750 שקלים לכל אזרח הומטר עלינו כדי "להניע את הכלכלה" ואזרחי ישראל נקראו לנצלו כדי לצרוך. הגישה לפיה 750 שקלים יגרמו לאזרחים לצרוך יותר סותרת שתי תיאוריות כלכליות בסיסיות; הראשונה, שהחלטות הצריכה של הפרט מתבצעות על סמך ההכנסות שלהם לאורך כל מסלול חייהם ולכן הסכום הזעום הוא חסר משמעות להחלטות בדבר תצרוכת, והשנייה כי הציבור צופה שמענק ממשלתי היום גורר מיסוי ממשלתי בעתיד ולכן ישמור את המענק לצורך תשלום המס העתידי. לפיכך, אין ערובה שאפילו אחוז קטן מהמענקים ינוצל לתצרוכת. להיפך, בתקופה של אי ודאות, ספק ואיומים לגבי העתיד, יש לפרט נטייה לדחות תצרוכת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "תהיה גבר, תשפיל את עצמך": קווים לדמותה של התנצלות בטוויטר
– הבחירות המכוערות לתפקיד יו"ר הליכוד העולמי
– טרמפיסטים: לקחו זעקה אמיתית וניתבו לשיסוי
פגיעת משבר הקורונה בענפי המשק השונים אינה זהה. בחלקם הפגיעה מינורית ובחלקם האחר גרם המשבר להשבתה מוחלטת מזה חודשים ארוכים. חוסר שוויון זה יימשך כל עוד הקורונה תהיה ברקע. עם שוך המשבר עלול המשק למצוא את עצמו עם ענפים שנכחדו כמעט לחלוטין, למשל ענף שירותי האירוח והבידור, שספק אם יצליח לשרוד תקופה כה ארוכה בלי פעילות.
במסמך שחברו מירי אנדלבד, אורן הלר ולהב כראדי מהמוסד לביטוח לאומי הם מראים כי שיעור האבטלה הכללי במשק לאחר משבר הקורונה, הוא 20% ואף גרוע מכך- הוא מתפלג בצורה מאוד לא סימטרית בין הענפים השונים במשק.
בטבלה שלהלן ניתן לראות את הפערים העצומים ברמת הפגיעה:
מצד אחד שירותי אירוח ואוכל – 36.4 אחוזים, אמנות, בידור ופנאי – 36.2 אחוזים ומועסקים במשקי הבית – 30.2 אחוזים.
מן הצד השני, ארגונים וגופים חוץ מדינתיים – 7.8 אחוזים, מנהל ציבורי ומקומי – 6.1 אחוזים ואספקת חשמל, גז קיטור ומיזוג אוויר – 2.8 אחוזים .
גם אם נאמץ את ההנחה שאחוז מסוים מהמענק ינוצל לצורך תצרוכת, הרי שלא בהכרח יופנו משאבים לענפים שנפגעו בצורה משמעותית. ההיפך. ניתן לצפות כי הציבור ימשיך לשמור על אותו דפוס תצרוכת שיצר מלכתחילה את חוסר השוויון בפגיעה הענפית. בכך למעשה יעמיק המענק את אי השוויון הקיים ממילא כתוצאה ממשבר הקורונה.
במקום לעסוק בספקולציות איזה סכום מתוך המענק אכן יגדיל את הביקושים ואם בכלל יסייע להצלת המשק, או לצאת עם בקשות חסרות תוחלת לצאת ולצרוך, לא הייתה כל מניעה ליצור קשר ישיר בין המענק לבין הרצון להשיא ערך לענפים שנפגעו. ניתן היה לצייד את הציבור בשובר תצרוכת מותנה ששיעורו נקבע בהתאם לשירות או למוצר הנצרך. ככל שאלה שייכים לענף שנפגע יותר, כך גם סכום המענק היה גדל וכך נוצר היה תמריץ בקרב הציבור לצרוך מוצרים ושירותים בענפים אלו.
לדוגמה, אין כל סיבה שהמענק ינוצל בימי קיץ אלה לצריכה בתחום מיזוג האוויר, ענף שספג פגיעה נמוכה מהממוצע. לעומת זאת, קיים אינטרס מובהק לתמרץ צריכה בתחום שירותי האירוח והאוכל שספגו פגיעה קשה במיוחד. כאמור לעיל, אין ביטחון שצעד זה יעלה את התצרוכת הכללית של משקי הבית, אבל יש בו כדי להבטיח כי ככל שייעשה בו שימוש יהיה זה למוצרים ושירותים שהביקוש להם היה אפסי בחודשים האחרונים.
ישנן לא מעט חברות עסקיות שנוהגות כך, מספקות שובר תצרוכת לניצול במקומות מסוימים או על פי ענפים. אם חברות פרטיות מסוגלות לכך אין כל סיבה שממשלת ישראל לא תצליח לעשות כן. השימוש במונח "מניעת בירוקרטיה" אין בו כדי להצדיק מהלך כל כך יקר מסורבל ומגושם, כפי שנעשה, ושתועלתו מוטלת בספק.
