העימות הקולני והפומבי בין שר האוצר, ישראל כ"ץ ליו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי זוהר בישיבת ועדת הכספים אתמול, הביא את המהומה בליכוד לשיא חדש. מאבקים פנימיים במפלגות הם לא עניין נדיר כמובן. הם בטח לא חריגות במפלגות בהן נערכים פריימריז וגורלם של חברי הכנסת נתון בידיהם של המתפקדים, שמייצגים בדרך כלל קבוצות לחץ שונות. ועדיין, בימים כתיקונם המתחים הללו מתנהלים בעיקר מתחת לפני השטח. הלבה פורצת בעיקר כאשר הבחירות המקדימות בפתח, או ערב הקמת ממשלה. עימותים חריפים כאלו בתחילת קדנציה, אחרי שהממשלה כבר קמה, אמורים להיות נדירים. למרות זאת, השבוע האחרון היה עתיר בעימותים פנימיים בליכוד.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
– ניצחון לפיקוח הפרלמנטרי על הטיפול בקורונה
– המטרות והקשר האיראני: מאחורי התקיפות האוויריות בסוריה
– ילד יקר, יהי זכרך תמרור אזהרה לכולנו
גם אם נשאיר לרגע בצד את מלחמת העצמאות של יו"ר ועדת הקורונה ח"כ יפעת שאשא-ביטון, מי שלפחות רשמית עדיין מכהנת בכנסת מטעם מפלגת כולנו, הרשימה לא קצרה. ניתן למנות ברשימה הזו את העימות בין דוד ביטן ויעקב חגואל לנתניהו ומיקי זוהר על רקע הבחירות בליכוד העולמי, את המרד הפרטי של ח"כ מיכל שיר בנתניהו, את ההשתלחות המילולי בין גילה גמליאל ומיקי זוהר, והשיא, כאמור בעימות הפומבי בין כץ לזוהר.
חדי העין יבחינו כמובן שבמוקד של מרבית העימותים הללו נמצא ח"כ מיקי זוהר, יו"ר הקואליציה. זה כמובן לא מקרי, התנהלותו הכוחנית של זוהר מכעיסה מאוד רבים מחבריו למפלגה. בראיון שנתן לאחרונה לעיתונאי ירון דקל הבהיר זוהר שההתנהלות הכוחנית שלו איננה תקלה אלא מהלך מכוון. הוא אף ציין שהוא מקווה שצבירת הכוח תביא לו בהמשך גם כבוד. כנראה שלא כל חבריו למפלגה מכבדים את הבחירה שלו, ההתהדרות בכוחנותו מכעיסה רבים, וגורמת להם דווקא לאתגר אותו ולהפגין עצמאות.
אבל זוהר הוא לא כל הסיפור. זוהר הוא יו"ר סיעת הליכוד ויו"ר הקואליציה, והוא משמש כזרועו הארוכה של ראש הממשלה נתניהו בניהול המפלגה והקואליציה. כשחברי הכנסת והשרים מרגישים חופשיים להתעמת עם זוהר, זו עדות לחולשת כוחו של מי שזוהר מייצג.
כאמור, במפלגות עם פריימריז עימותים קורים, אבל ריכוז האירועים האחרונים מעיד על משהו עמוק יותר. בלאגן כזה מתרחש בכיתה כשהמורה לא חשה בטוב. ובהשאלה למערכת הפוליטית, הבלאגן מעיד על תחושה שמשהו באחיזה הפוליטית של נתניהו בתפקידו, ודבר מה בהנהגתו, התרופף. כאשר חברי הכנסת מרגישים שהבוס נחלש, כל אחד עסוק הרבה יותר מאשר בכל יום רגיל בשיפור הפוזיציה האישית שלו. בסיטואציה הזו כל המלחמות שרחשו כמגמה מתחת לפני השטח פורצות כלבה על פני הקרקע. הציבור הרחב כולו נחשף פתאום לעולם של מלחמות ועימותים שלא הכיר.
הרבה זמן היה נראה שכל האירועים המשפטיים והפוליטיים לא מצליחים לפגוע בנתניהו, שהוא יציב במקומו כצוק איתן. אבל כרגע נראה שלפחות בליכוד מעריכים שמשהו משתנה. ההפגנות, כתב האישום, שלב ההוכחות במשפט שהולך ומצטייר מעבר לפינה, וחוסר ההצלחה להקים ממשלה לבד בשלוש מערכות בחירות ברציפות סדקו את מצנפת הקוסם שלו. אתמול אחר הצהריים, אחרי יום סוער, נתניהו אמנם הצליח להשליט מעט סדר בעניינים, ולהרגיע את הניצים, אבל השקט הנוכחי הוא שקט מדומה והסערה הבאה כנראה לא תאחר לבוא.
