שערי תירוצים לא ננעלים. בית־איכְּסָא הוא כפר ערבי הנמצא בין שכונת רמות בירושלים למבשרת־ציון, בסמיכות לקו הרכבת החדש בין ירושלים לתל־אביב. תושבים מהכפר פצחו לאחרונה בתנופת פיתוח בלתי־חוקית גדולה. טרסות ענק הוכשרו בסמיכות למסילת הרכבת במטרה להקים במקום מבני מגורים ותעשייה בהיקף נרחב, ובניין ראשון כבר נבנה תוך פציעה קשה של הנוף הטבעי באזור.
ארגון 'רגבים' פנה למנהל האזרחי, אולם זה גרר רגליים. בתגובה עתר הארגון לבג"ץ, בדרישה שיורה על עצירת הבנייה הבלתי־חוקית. בג"ץ הוציא צו ביניים שאסר על המשך העבודות, אלא שבשבועות האחרונים ביקשה מחלקת הבג"צים לדחות את העתירה על הסף ולחייב את 'רגבים' בהוצאות משפט גבוהות. הנימוקים מעניינים: לטענת הפרקליטות חלק מהמבנים שבנו הערבים נמצאים בפאתי שטח B, ובשטחים אלו אין לישראל סמכות אכיפה. ומה בנוגע לשטחים שהוכשרו בשטח C? מחלקת הבג"צים מגיבה לאחרונה באופן שיטתי לעתירות נגד בנייה בלתי־חוקית של פלסטינים בטענה כי יש להמתין להכרעה בגורלו של חוק ההסדרה, בטענה שייתכן שחוק זה יאפשר הכשרה שלהם.
זה כבר מעניין: היועמ"ש הוא המתנגד הראשי לחוק ההסדרה, ובשל התנגדותו החוק הוקפא ואיננו מיושם עד להכרעה בבג"ץ, אולם מחלקת הבג"צים מבקשת להשתמש בחוק כדי למנוע אכיפה נגד פלסטינים. אבל הנקודה המרכזית היא עתירת ראי שהוגשה באזור אחר לגמרי:
'קומי אורי' הוא מאחז הממוקם כמה קילומטרים מהיישוב יצהר שבשומרון. המנהל האזרחי החל לנקוט הליכים נגד בתים שהקימו תושבי השכונה. התושבים פנו לוועדת המשנה לפיקוח של המנהל, וטענו שהבתים הללו נמצאים גם הם בשטח B, ואם ניקח את התקדים שקבעה מחלקת הבג"צים בעניין בית־איכסא רק זמן קצר לפני כן – הרי שלמנהל האזרחי אין שום סמכות פיקוח ואכיפה נגד בנייה בשטחי B. אם אין למנהל סמכות כזו, הוא לא יכול לעשות איפה ואיפה ולנקוט הליכים רק נגד יהודים.
מה הייתה תגובת המנהל האזרחי? הוא טען שהתושבים לא הציגו היתרי בנייה מאת הרשות הפלסטינית, וכן שעל פי הסכמי הביניים (אוסלו) יש למנהל סמכות פיקוח נגד בנייה בלתי חוקית באזורים אלו. מבולבלים? גם אנחנו.
המנהל האזרחי, פרקליטות המדינה ובג"ץ לא אוהבים עתירות ראי, שכן בלא מעט מהמקרים הם חושפים את ערוותה של המערכת. עתירת ראי יכולה להיות שיקוף של עתירה שהוגשה על ידי ארגון שמאל כמו 'שלום עכשיו' או 'יש דין', או שיקוף החלטה מנהלית של המנהל האזרחי. ההיגיון של העתירות הוא שהצדק מחייב שוויוניות, וכי לא ייתכן שמול ערבים תפעיל המערכת סטנדרט משפטי מקל וסלחני, ומול יהודים תדקדק כחוט השערה. אלא שלא אוהבים זה דבר אחד, והחלת נורמות שוויוניות זה דבר אחר לגמרי. השאלה כרגע היא כיצד יכריע בג"ץ בתיק: אם אכן יש למנהל האזרחי סמכות אכיפה בשטחי B, הרי שיש לו הרבה עבודה לעשות, וכדאי שיכניס לרשימת המשימות שלו גם את בית־איכסא.
