בשבוע הבא עתיד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, להיפגש עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. על הפרק תעלה מן הסתם התכנית האמריקנית המתגבשת לגבי התהליך המדיני בארצנו. פגישת נתניהו-טראמפ היא ההזדמנות הגדולה של ראש הממשלה להבהיר לנשיא האמריקני את האמת הפשוטה: או מדינה פלסטינית (בארץ ישראל המערבית) או שלום. אין גם וגם, כי שני אלה הם דבר והיפוכו, ואינם יכולים לדור בכפיפה אחת.
ראש הממשלה מוטרד מאד מן הפצצה האיראנית. חשוב להזכיר לו שהפצצה הפלסטינית מסוכנת וקרובה הרבה יותר. זו ההזדמנות שלו לנתק את הקשר שאינו קיים בין שלום לבין מדינה פלסטינית. זו ההזדמנות שלו לשבור את השקר שהומצא בידי האוסלואידים הקרוי "תהליך השלום", בהיותו נשען על כרעי תרנגולת ועל הנחות יסוד מופרכות.
חלילה לנתניהו מלהתבשם מההחלטה האמריקנית להעביר את השגרירות לירושלים, ובתמורה להסכים להקמתה של מדינת אויב ממערב לירדן, בשעה שמדינה פלסטינית כבר קיימת בעבר הירדן המזרחי ומתקיימת בזכות כוחה של ישראל, דבר שאינו מפריע למלך ההאשמי לבחוש בענייני ירושלים. החלטתו של טראמפ להעביר את השגרירות לבירת ישראל משקפת שכל ישר והכרה במציאות ובהיסטוריה, ואסור שתשמש מנוף או מלכודת לתשלום ישראלי במטבע של איסור גזעני על יהודים להתגורר בלב ארצם.
ראש הממשלה עומד בראש ממשלת הימין/מרכז ויש לו מנדט ברור וחוזר מהבוחרים בישראל וממי שבאמת רוצה שלום – ולא מדינת אויב בלב ארץ ישראל – להבהיר עובדות אלה לנשיא האמריקני. זו ההזדמנות של נתניהו להתנער ולחזור בו מנאום בר-אילן. אותו נאום אפשר לו לצלוח את שמונה שנות נשיאותו של אובמה, אבל אינו צריך לשמש מסד לקשריו עם טראמפ. הגיעה העת – מזמן! – להסיר את המסכה ולהשתחרר מן הנוסחה השקרית של "פתרון" שתי המדינות.
אם פתרון שתי המדינות אפשרי בכלל, הנוסחה עבורו היא שתי מדינות לשני עמים בשתי גדותיו של הירדן. ישראל כבר תרמה את חלקה לכך: בחתימתה על הסכם השלום עם ירדן היא ויתרה על ארבע חמישיות מארץ ישראל ההיסטורית והמנדטורית.
ראש הממשלה מוטרד מאד מציר הרשע של השמאל/תקשורת, שמעולם לא קיבל את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות בישראל ואת היותו של נתניהו ראש ממשלת ישראל, והמנסה להדק עניבת חנק סביבו. על היועץ המשפטי לממשלה לבצע את תפקידו במקצועיות וביסודיות. על ראש הממשלה לבצע את תפקידו בנאמנות ובמסירות, ובעניין שלפנינו להמשיך לתפקד ולשטוח בפני הנשיא האמריקני את האמת הפשוטה: ארץ ישראל המערבית היא יחידה גיאו-פוליטית אחת, שאינה ניתנת לחלוקה, ושפתרון לערביי ארץ ישראל המערבית יכול להימצא רק במסגרת אזורית רחבה יותר, אך לא ממערב לירדן. חשוב להבהיר: אין לגרש יהודי או ערבי כלשהו מביתו ממערב לירדן, אבל זכות ההצבעה של ערביי ארץ ישראל המערבית תהיה לבית הנבחרים ברבת-עמון ולא בירושלים.
