חד גדיא: תבהלת הקורונה במרוקו מתעצמת לקראת חג הקרבן

אזרחי מרוקו ממהרים לברוח בהמוניהם. מאז הודעת השלטונות על סגר בשמונה ערים נגועות בקורונה במדינה הצפון אפריקנית, החלה תבהלה. חג הקורבן בפתח. המרוקאים לא מוותרים על בילוי חופשת חג הקורבן – עֻטְלַת עִיד אלאַדְחַא – בחברת בני משפחותיהם.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מחלקות סגורות וצוותים בבידוד: עובדים בבי"ח "לגליל" מוחים
– לא רק אנשי ימין "מסומנים": חמש טענות נגד תאוריית ישראל השנייה
– הבהלה לזהב: הקשר בין קורונה למחירי המתכת הנוצצת

כמה שעות לפני שהסגר נכנס לתוקפו, ניסו תושבים רבים לצאת מן הערים בבהילות. בשל העומס בכבישים אירעו תאונות דרכים ונוצרו פקקי תנועה ענקיים. היו תושבים שבחרו לשלם למבריחים שיסייעו להם לעקוף את המחסומים של אנשי הביטחון. מאות אחרים פשוט העדיפו לצעוד כמה קילומטרים ברגל ולהתחמק מנקודות הביקורת.

משרדי הבריאות והפנים במרוקו הסבירו את ההחלטה הדרסטית בכך שרוב האזרחים מזלזלים בהוראות, הם לא שומרים על ריחוק חברתי, לא עוטים מסכות, ואינם משתמשים באמצעי חיטוי – דבר שגורם לעלייה משמעותית במספר החולים בקורונה במדינה.

האם רוב המרוקאים ייאלצו לחגוג את חג הקורבן במתכונת משפחתית מצומצמת, כפי שעשו בעִיד אלפִטְר?

הקריקטורה: חד גדיא

נגיף קורונה עם חיוך מרושע אוחז בצווארו של סוחר בעלי חיים – כַּסַאבּ – וחונק אותו. הסוחר חונק את האזרח המרוקאי הפשוט שאין לו כסף לקנות כבש, והוא חונק את הכבש המיועד לשחיטה. ממש כמו הפיוט "חד גדיא" בהגדה של פסח.

נגיף הקורונה פוגע בכולם. כולם משלמים את המחיר. סוחרי הכבשים בהפסדים. ההיצע עולה על הביקוש. המחירים ממשיכים לרדת, ואילו מחירי המספוא דווקא עלו בשל הבצורת שהייתה בשנתיים האחרונות. כוח הקניה של האזרחים ירד בשל משבר הקורונה והם מצליחים בקושי להאכיל את בני משפחותיהם. הרבה כבשים יינצלו השנה משחיטה.

הידעתם?

* חג הקורבן נקרא גם אלעִיד אלכַּבִּיר – החג הגדול – והוא נמשך ארבעה ימים. לפי האסלאם הרקע לחג הוא סיפור העקדה של ישמעאל – אִסְמַאעִיל – שמבוסס על הסיפור המקראי של עקדת יצחק. כאשר התכונן אביו, אברהם – אִבְּרַאהִים – לשחוט את בנו התגלה אליו דבר אללה. הוא נצטווה להקריב כבש – כַּבְּש – במקום ישמעאל. על כן, המוסלמים מקריבים בחג זה כבש, פרה או גמל. הם מחלקים את בשר הבהמה לבני המשפחה ולעניים.

* מלך מרוקו לשעבר, המלך חסן השני, ביטל את חגיגות חג הקורבן שלוש פעמים בתקופת כהונתו: הפעם הראשונה הייתה בשנת 1963. היה זה בשל "מלחמת החולות" – חַרְבּ א-רִמַאל – שפרצה בין מרוקו לאלג'יריה. היא גרמה למצוקה כלכלית קשה במרוקו, ושחיטת הכבשים בוטלה באותה השנה. הפעם השנייה הייתה בשנת 1981 בשל בצורת – גַ'פַאף – שגרמה למותם של כבשים רבים. המלך קרא למרוקאים לא להקריב קורבנות בחג. אך, המרוקאים לא ויתרו על החג הקדוש, הם שחטו את הכבשים בסתר וחגגו בחיק משפחתם. הפעם השלישית הייתה בשנת 1996, שוב בשל בצורת קשה שפקדה את המדינה.