תפילת "נחם" מקורה בתלמוד הירושלמי, במסכות ברכות ותענית. הנוסח עבר מספר גלגולים בתקופת הגאונים והראשונים עד שנתנסח באופן שמופיע לפנינו בסידורים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האם נמצאה הדרך לגשר בין יהודים ברחבי בעולם?
– לתקן את השבר: גישתו התלמודית של רב יהודה
– הר הבית 2020: הדרך לשיוויון זכויות ליהודים עוד ארוכה
הנוסח האשכנזי המקובל בימינו הוא: "נַחֵם ה' אֱלֹקינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֵת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה…"
לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים העתיקה, עלתה השאלה האם נכון לשנות את נוסח התפילה, כי לכאורה מילות התפילה לא נכונות ובזה שאנו עדיין משתמשים באותו נוסח אנו גם דוברי שקר וגם כופרים בטובה הגדולה שעשה עמנו הקב"ה. בירושלים היום גרים למעלה מחצי מיליון יהודים, היא עיר מודרנית ויפהפייה, ויש בה ישיבות רבות ובתי כנסת למכביר.
ואמנם היו כאלו שחשבו שיש לשפץ מעט את הנוסח, אך רובם המוחלט של גדולי ישראל וקהילות ישראל ממשיכים לומר את הנוסח שנאמר בדורות הקודמים, וסוברים שאין לשנות אותו. להלן ארבע סיבות מדוע לעניות דעתי הצדק איתם.
1. בימינו לא נכון ולא כדאי לשנות דבר מנוסח התפילה כדי לשמור על האחדות בעם ישראל. אם נתחיל לשנות את נוסח התפילה הדבר לא ייגמר. יש רבים היום שקשה להם עם חלקים בתפילה ("שלא עשני גוי", "יקום פורקן… די בבבל", ועוד היד נטויה). אם נתחיל בשינויים הדבר יגרום לפילוג גדול. סידור התפילה מהווה גורם מאחד ולכן מאוד כדאי לא לגעת בו.
2. כאשר גדולי הראשונים חיברו תפילות, מעבר לתוכן שהם הביעו במילות התפילה יש גם הרבה רמזים וסודות שכמוסים בתפילה, במספר האותיות ובמילים. למשל, בתפילת נחם המילים "אבלה חרבה בזויה שוממה" הם ראשי תיבות של "אחבש" על פי הפסוק "אחבש לעצבותם", ויש כאן רמז לכך שהקב"ה ירפא את העיר ירושלים.
3. אין זה נכון לומר שמילות נחם לא נכונות בימינו. אמנם נכון שיהודי שאמר נחם לפני מאות שנים כיוון בתפילתו על כך שבירושלים אין ישוב יהודי והיא שוממה לחלוטין, אך גם אנו שזכינו לשוב לארץ ישראל ולראות את ירושלים בתפארתה בהמון בחינות, יודעים עד כמה רבה הדרך לפנינו, כמה תחלואות דתיות וחברתיות עוד יש בירושלים. כמה יהודים חסרים בעיר העתיקה וכמה קשה הגישה והתפילה ליהודים בהר הבית. לכן, גם אנחנו יכולים להזדהות בקלות עם מילות נחם. זהו המיוחד היפה והמופלא כל כך במילות התפילה שתיקנו אבותינו, שכל דור ודור יכול ליצוק לאותן מילים משמעות המתאימה לדורו מבלי לשנות את המילים. לכן, אנו היום נשתמש באותו נוסח עתיק שניצוק לתוכו את המשמעות המתאימה לדור שלנו.
4. הסיבה המרכזית ביותר תוביל אותנו להבנה על כל עניינו של תשעה באב בדורנו. בלוח היהודי לכל יום מועד יש ייחודיות שבה מדגישים פן מסוים. למשל, ביום העצמאות אנו מודים לה' על גאולתנו בדור הזה. גם ביום העצמאות אנו יודעים שלמדינת ישראל יש עדיין דרך ארוכה להגיע ליעודה השלם, אך ביום הזה אנו מדגישים את מה כל הטוב שיש ו"מתעלמים" ממה שעדיין צריך תיקון. כל ימות השנה האחרים אנו עוסקים גם בטוב וגם ברע שבמדינה האהובה שלנו, אבל ביום העצמאות אנו עוסקים רק בטוב, כי כל עניינו בהודיה בהלל וריקודים על הטוב שזכינו לו לאחר קרוב ל-2,000 שנות גלות.
אותו הדבר, אך הפוך כשמדברים על תשעה באב, היום שבו אנו מתמקדים במה שאין לנו. לפני ואחרי תשעה באב נתמקד גם בטוב הרב שזכינו לו, אבל ביום הזה אנו מתמקדים בחוסר – בחורבן הבית וחסרים את הגילוי האלוקי השלם. בעובדה שאנו אבלים על חורבן ירושלים דווקא בדור המיוחד שלנו, אנו מדגישים כי אנו לא מסתפקים במה שיש לנו, ולא מפסיקים להאמין ולקוות לאותו יום שבו גילוי ה' יהיה בשלמות.
שנזכה בעזרת ה' לבניין בית המקדש ולגאולה שלמה. ואז לכל הדעות במקום תפילת נחם, נאמר ביום תשעה באב שייהפך למועד, שירה על גאולתנו השלמה.
הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין
