תשעה באב מאתגר את ערוצי הטלוויזיה. בית מקדש הוא נושא דתי מידי וכבד מידי לשעות הפריים טיים, ולכן אם מתייחסים, הבחירה בדרך כלל היא לעסוק ביחסים בין מגזרי החברה תחת הכותרת של שנאת חינם. מעניין היה לבחון אמש את לוח השידורים של ערוצי הברודקאסט. בתאגיד (11), שאנן סטריט יצא לבדוק את האחדות בחברה הישראלית, ולאחר מכן שודר סרט דוקומנטרי על אנטישמיות. בערוץ 13, צופית גרנט יצאה למסע חיפוש של בת אחר אביה בעוד פרק של 'אבודים', ללא קשר ברור לתשעה באב (אלא אם מדובר במשל לחיפוש של עם ישראל אחר אביהם שבשמיים). ערוץ 12 השקיע יותר. עמית סגל ואמנון אברמוביץ יצאו למסע לפיצוח שיח השנאה במדינה, ולאחר מכן שודר הסרט התיעודי "בחסדי שמיים", סרטו של יריב מוזר שהביא את סיפורה של העיר בני ברק בזמן התפרצות נגיף הקורונה בעיר, בערב פסח.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כך הפכו החרדים לשעיר לעזאזל הישראלי בימי קורונה
– תשעה באב וקורונה: מי פטור מצום והאם מותר לחטא ידיים?
– כדי לנצח את נסראללה חייבים למגן את הצפון
'בחסדי שמיים' לא עוסק באופן ישיר בסוגיית שנאה או אהבה בחברה הישראלית. למרות שיש בו לא מעט דקות המתעדות את עבודתם המשותפת של אנשי הצבא ואנשי העיריה החרדים, ואת המפגש בין לובשי המדים לתושבי העיר, מערכות היחסים אינן במוקד הסרט. יותר מכל, זהו סרט המספק הצצה לחיי היום יום של תושבי בני ברק בערב פסח תחת איום הנגיף. המצלמה של מוזר משוטטת בין המקווה הנטוש למניין מחוץ לבית הכנסת, בין שריפת החמץ מחוץ לעיר לאפיית המצות בערב החג, ובין ביתו של הרב קנייבסקי לחדר הישיבות בעירייה.
לכאורה אין קשר בין הכרות עם החברה החרדית בקורונה לבין תשעה באב, אלא שהדרך לאהבת חינם או לפחות ליצירת אמון בין חלקי החברה, עוברת בהכרות עם הסיפורים השונים שלהם. רגע אחד בסרט ממחיש זאת היטב. הרב מרדכי גרוס, אב בית דין 'חניכי הישיבות' ופוסק הלכה, מסביר לרונן מנליס, דובר צה"ל לשעבר שמונה על ההסברה בעיר, שיש ערך מיוחד ללימוד תורה של רבים. "בלי קהילות ברבים", אומר הרב למנליס, "זה נקרא מיתה". מנליס שמבין שאי אפשר להשוות שיעור מתמטיקה בזום ללימוד תורה בטלפון, מסכם את השיחה בתובנה חשובה על חשיבות ההקשבה וההבנה מה חשוב לציבור שמולו הוא עובד.
בלי להכיר את הסיפור של הציבור החרדי, אי אפשר היה להבין את מה שקרה בבני ברק בתחילת משבר הקורונה, וממילא גם היה קשה יותר לסייע. סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם בעיתון 'כלכליסט' בחודש הראשון של הקורונה, המחיש זאת היטב. הסקר שאל מה הסיבה לשיעורי ההדבקה הגבוהים בציבור החרדי. בציבור הלא חרדי, הנימוק המוביל היה שהחרדים מזלזלים בחוקים ובהנחיות. בציבור החרדי, לעומת זאת, הנימוק המוביל היה צפיפות הדיור הגבוהה. מן הסתם היו כמה סיבות נכונות להתפרצות הקורונה בבני ברק, אך הפער בין התשובות שנתנו החרדים והלא חרדים הוכיח שמי שרוצה באמת להבין מה קרה בעיר החרדית, צריך להכיר את אורח החיים של תושביה.
הכרות עם סיפור של קהילות שונות, לא מחייבת הסכמה אתן, אך אם רוצים לבנות אמון ולקבל החלטות מועילות כשמתמודדים עם אתגרים משותפים, חייבים להעמיק את ההיכרות עם הזהויות והצרכים של הקהילות והמגזרים השונים. שנאה היא פעמים רבות תוצר של חוסר הכרות. הדרך לאהבה מתחילה בהקשבה. הכרות עם הסיפור, מונעת ניכור.
