שתי הצעות חוק טריות הונחו על שולחן הכנסת במטרה לצמצם את כוחה העצום של לשכת עורכי הדין. ח"כ אסנת הילה מארק הציעה לבטל את מעמדה הסטטוטורי של הלשכה ולהפוך אותה לוולונטרית, וח"כ אריאל קלנר הציע פטור לעורכי דין מתשלום דמי חבר ללשכה, בהתאם לירידה במחזור הפעילות שלהם בעקבות הקורונה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לתקן את השבר: גישתו התלמודית של רב יהודה
– הר הבית 2020: הדרך לשיוויון זכויות ליהודים עוד ארוכה
– הבהלה לזהב: הקשר בין קורונה למחירי המתכת הנוצצת
הרקע ברור. ביום שלישי התקיימו בחירות לנציג הלשכה בוועדה למינוי שופטים, ולמחרת נודע כי מוחמד נעאמנה נבחר בהן. גורם במועצה הארצית של הלשכה סיפר לנו ערב ההצבעה כי "ראש הלשכה אבי חימי הורה למקורביו להצביע לנעאמנה. התמיכה של חימי בנעאמנה היא משיקולים של נוחות פוליטית: הוא מבקש לשריין את תמיכתם של תשעת החברים הערבים במועצה הארצית עם חברי המועצה היהודים, ששייכים לשמאל המובהק. בקצב הזה, גם הנציג לוועדת האיתור של פרקליט המדינה והיועמ"ש ימונה מהגוש הזה".
אלא שלא רק שיקולים פוליטיים תומכים במהלכים הללו. השבוע פרסם פורום קהלת נייר עמדה מאת עו"ד יונתן גרין, שחקר את מעמדה וסמכויותיה של לשכת עורכי הדין הישראלית ביחס ללשכות מקבילות במדינות המערב. מתברר שהלשכה שלנו חזקה באופן בלתי פרופורציונלי ומבנה הסמכויות שלה מעמיד אותה במצבים של ניגוד עניינים מוסדי.
חלק מהמצבים האלה מוכרים: הלשכה היא ששולטת על בחינות ההסמכה לעורכי דין ומחזיקה במפתחות הכניסה למקצוע, כאשר האינטרס הכלכלי המובהק שלה הוא להדק ככל האפשר את שערי הכניסה כדי לשמור על רמת מחירים גבוהה בשוק; הלשכה היא שמפעילה את ועדות המשמעת וחברי לשכה שופטים את עמיתיהם, מה שעלול ליצור עיוות כפול – פרקליטים בעלי עוצמה ומעמד נחלצים מהליכים משמעתיים בשל קשריהם מחד גיסא, והזדמנויות לחיסול חשבונות עם מתחרים מאידך גיסא. עיוותים אחרים מוכרים פחות, ועליהם תוכלו לקרוא בנייר העמדה הזמין ברשת.
*
תיקון טעות
בשבוע שעבר הבאתי פה מקור שהפנה אותי ל"דו"ח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת נשים במרחב הציבורי", וטען כי כותרת המסמך ("נוסח אחרי הגהה סופית של יופית") מוכיחה כי יופי תירוש הייתה מעורבת בניסוחו. גב' תירוש מכחישה את הדברים לחלוטין וטוענת: "עיניי מעולם לא שזפו את טיוטת הדו"ח המשרדי על הדרת נשים לפני פרסומו". למקור שלי אין ראיה לטענתו, ובמצב שכזה הדברים לא היו אמורים להתפרסם. עוד נכתב שתירוש וחגי קלעי אחראים ל"שורת עתירות הטרלה פרוגרסיביות". הדברים נכתבו מפני שקלעי מייצג את שדולת הנשים בשורה של עתירות, וזכרתי שתירוש היא חברת הנהלת שדולת הנשים. תירוש מבהירה כי עזבה את השדולה עם מינויה לראש בית הספר למשפטים במכללת ספיר, והעתירה נגד הלימודים הנפרדים לחרדים היא היחידה שהגישה עם קלעי.
עוד נכתב בטעות על בסיס דברי המקור הנ"ל, שדינה זילבר החליפה את שרית דנה במהלך דו"ח הצוות להדרת נשים. במשרד המשפטים מבהירים שזה לא המצב: "דו"ח הצוות נכתב ופורסם ב־2013 על ידי המשנה ליועמ"ש דאז, הגב' שרית דנה, ולא ע"י דינה זילבר, לה לא הייתה כל מעורבות בכתיבת הדו"ח. מעורבותה של גב' זילבר בתחום זה החלה רק ב־2014, עת מונתה על ידי היועמ"ש דאז, יהודה וינשטיין, לפעול ליישום הדו"ח. יובהר כי תוכנו של הדו"ח מקובל כמובן על גב' זילבר, אך כל טענה הקושרת אותה לפגמים בכתיבתו, לעריכתו או לגורמים אחרים שהיו מעורבים בפעולות אלה, היא בבחינת הטעיה שאין לה כל אחיזה במציאות".
