בכל שנה, בשבוע הראשון של אוגוסט מציינים מסביב לעולם את שבוע ההנקה הבינלאומי. על פי החלטת משרד הבריאות יעמוד השנה, בצל משבר הקורונה, בסימן "להניק ולהעניק חוסן".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לא מתוך ייאוש: דתיות וחרדיות מקפיאות ביציות
– מדברת מהבטן: שרן השכל על שגרת הכנסת וההיריון המיוחל
– היינו יוצאות מלידה של חולת קורונה ובוכות"
משרד הבריאות הציב יעד שאפתני: 97% אחוזי הנקה לאחר הלידה. היעד תואם במידה מסוימת את נתוני הסקר שנערך בשנים 2012-2009 לפיו כ-90% מהנשים ההרות מתכוונות להניק. אלא שמאותו הסקר עולה ששבועות ספורים אחרי הלידה, חלה ירידה תלולה בשיעורי ההנקה. בין הסיבות שמנו אימהות להפסקת הנקה מוקדם מהמתוכנן והרצוי היו: חששות לגבי מחסור בכמויות החלב, רצון שמישהו נוסף יחלוק איתן במשימת האכלת התינוק והצורך לחזור לעבודה.
לרוב הנשים אין מחסור פיזיולוגי בחלב, אבל קיים מחסור בידע על התנהלותה של ההנקה, והוא שמוביל לחששות שווא; כדי לחלוק בנטל ניתן להכין בקבוק מעת לעת או בזמנים קבועים כדי שמישהו נוסף יאכיל את התינוק; וכן ניתן לחזור לעבודה או ללימודים ולהמשיך לספק לתינוק חלב אם באמצעות שאיבות, ולהמשיך בהנקה חלקית.
היעד הפנטסטי (תרתי משמע) שהציב משרד הבריאות לשיעורי ההנקה הצליח לקומם אפילו את המצדדים בהנקה. מפני שהפרחת נתונים באוויר ללא הקצאת משאבים להכשרת כוח אדם לתמיכה מקצועית באם המניקה, או המשך ההתקשרות המעוותת בין בתי החולים לחברות התמ"ל ("פורמולות") פוגעים בשיעורי ההנקה ומרוקנים מתוכן את הצהרות משרד הבריאות.
למרבה השמחה בשנים האחרונות ננקטו צעדים משמעותיים לקידום התמיכה בהנקה. הראשון הוא הקמת החברה לרפואת הנקה. יושבת ראש החברה היא ד"ר דינה צימרמן, מנהלת המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות, יועצת הנקה, ועוסקת רבות גם בסוגיות של רפואה והלכה. חברה נוספת היא ד"ר מירה ליבוביץ, מומחית ברפואת משפחה והנקה ומנהלת מרפאת הנקה בבית החולים מעייני הישועה. לדברי מייסדות החברה, רופאות מתחומי התמחות שונים, לרופאים תפקיד מרכזי בתמיכה בהנקה בהערכה, אבחון ומתן מענה הולם למצבים רפואיים שונים של האם והתינוק המתעוררים בעת ההנקה. משום כך, לקחה החברה על עצמה לצמצם את פערי הידע של רופאים על הנקה, תחום שאינו זוכה להתייחסות נרחבת בלימודי הרפואה.
צעד נוסף הוא הקמת בנק חלב האם הראשון בישראל, שאמור להצטרף ל-500 בנקים דומים שפועלים ברחבי העולם. הבנק יספק מנות חלב אם שנאסף, בדומה לדם, מתרומות, של נשים מניקות, ומיועד לפגים ולתינוקות חולים, שמסיבה כזו או אחרת אימותיהם אינן מספקות להם חלב שאוב. אם חלב אם חיוני להתפתחותם ולשגשוגם של תינוקות בריאים שנולדו במועד, הרי שעבור פגים הוא שאלה של הצלת נפשות. הפגים פגיעים מאוד וחשופים לזיהומים, בעיקר בדרכי הנשימה ובמערכת העיכול כשאחד הסיבוכים הנפוצים המסכנים את חייהם הוא דלקת מעי נמקית. חלב אם מפחית את הסיכון לדלקת ב-77 אחוז (!) ותורם לייצוב ושיפור מדדים פיזיולוגיים רבים נוספים.
בנייתו של הבנק החלה בשנת 2018 תחת חסותו של מד"א. באמצע שנת 2019 החלה הפעלתו במתכונת פיילוט, ובמחצית הראשונה של 2020 סיפק הבנק כמה מנות של חלב אם כתרומה, מעין תרופת חמלה, לתינוקות שהיו בסכנת חיים. הבנק היה אמור להיפתח רשמית בימים אלה, אך הפעלתו התעכבה בשל בעיות תקציב והסדרה וריחפה עליו סכנה ממשית של סגירה. כעת ניתן לנשום לרווחה לאחר שהתבשרנו השבוע בשעה טובה על הסכם שגובש להפעלתו הסדירה של הבנק.
גם התחום המדעי מספק חידושים. חלב האם ומרכיביו נחקרים כל העת כאשר אחד הנושאים ה"חמים" הוא השפעת ההנקה וחלב האם על אוכלוסיית החיידקים (מיקרוביום) במעי התינוק. לאוליגוסכרידים שבחלב האם (HMO) תפקיד משמעותי בהתפתחותה של אוכלוסיית החיידקים במעי התינוק. חלקם פועלים להרבות את חיידקי המעיים הידידותיים, אחרים מונעים את היקשרותם של חיידקים ובקטריות פולשניים. כמו כן נחקרות השפעות של התערבויות רפואיות כמו ניתוח קיסרי על אוכלוסיית החיידקים בגוף היילוד.
בסופו של דבר הנקה היא זכות בסיסית של התינוק ושל האם. הבחירה אם להניק היא של האישה, אבל כדי שהבחירה תהיה אמיתית ולא מושפעת ממיתוסים, מידע מוטעה ופרסומות, מוטלת על הרשויות ועלינו כחברה החובה לאפשר להם לממש את הזכות הזאת, שכן על פי ארגוני הבריאות הנקה איננה עניין של סגנון חיים, אלא עניין של בריאות הציבור.
