רגע מזוקק של אירוניה: אזעקה במהלך כתבה על גוש קטיף

שלשום, ביום ראשון בערב, התנפצה המציאות הישראלית לרגע מזוקק של אירוניה. כזה שאם היה נכתב בידי תסריטאי, היה זוכה לצקצוקי חוסר אמינות משמעותיים.

במקביל לתאריך העברי של הימים האלו, בהם נעקרו וגורשו יהודי חבל קטיף וצפון השומרון מבתיהם, משדרים השבוע במהדורת החדשות של כאן 11 סדרת כתבות מרתקת בנושא.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
ביקורת חריפה על טיוח חקירה במח"ש
הקרב על הנראטיב: לכתומים כבר יש איפה להגיב
"אני לא הולך לחנך אף אחד": עורך היהדות בידיעות ספרים מרגיש שליחות

באמצע הכתבה הראשונה בסדרה, ביום ראשון, בדיוק כשאורן אהרוני ראיין את אליהו אוזן מנצרים, הבליחו בצד ימין למעלה של המסך המלבנים הכתומים המוכרים והמאיימים. אוזן מספר לאהרוני איך ימים ספורים אחרי העקירה מהבית הם כבר ישבו ודנו במשימה הלאומית הבאה שעל הפרק. מתאר כמה הוא מתרגש מהזכות המחודשת שניתנה לו, להפריח את הנגב. ובמקביל, התרעות פיקוד העורף מכריזות על אזעקות ורקטות הנורות אל עבר שדרות, ויישובים נוספים. אין דרך חדה מזו, להכריז עד כמה חסר משמעות היה כל המהלך מחרב החיים הזה שזכה לכינוי המכובס – התנתקות.

בפרק השני של סדרת הכתבות, זה ששודר אמש, הובא הניתוח הפוליטי של אחורי הקלעים. כיצד בעצם קרה שהמהלך המנוגד לכל מה שהבטיח הליכוד למצביעיו, התממש במלוא חרפתו. "תכנית ההתנתקות היא מהלך ביטחוני ולא מהלך מדיני", מובא שם צילום וידאו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, אומר בנאום הפסקני בכנס הרצליה בשלהי 2003. זה שבו הוא הטיל את הפצצה, זה שהותיר את מצביעיו וכמה מקובעי המדיניות הקרובים ביותר אליו, עם פה פעור מתדהמה על פניית הפרסה האידיאולוגית.

ואכן, אין ספק, כפי שניבא שרון בנאום הזכור לרע, ביטחונה של מדינת ישראל השתפר פלאים בזכות ההתנתקות. אנשים יושבים להם בשלווה בדרייב-אין בשדרות ויודעים כי המחיר שהקריבו שכניהם ביישובים, הביא לכך שיותר לא יירו עליהם טילים. או שלא. לגמרי לא. איך שרו ילידי שדרות, חברי להקת טיפקס? סתם זה הכול סתם.

משני הפרקים הראשונים של סדרת הכתבות, עולה כי אכן נעשתה כאן עבודה עיתונאית מרשימה. המארג האנושי של אנשי גוש קטיף, המראה הפיזי של הגוש היום, נשזרים בהן לצד הניסיון לבדוק איך בדיוק התקבלה ההחלטה הדרמטית הזו. ודווקא בשל כך, מתסכל במיוחד להיזכר איך בזמן אמת – לא תהה המיינסטרים התקשורתי הישראלי על מהות ההחלטה, אלא בעיקר מחא לה כפיים בהתלהבות. "אנחנו בכלל התנגדנו בזמנו למהלך חד צדדי", מדקדקים היום משמאל, ורק שוכחים איך הריעו בשמחה לאפשרות של עקירת מתנחלים, בידי מי שנחשב לבולדוזר של הימין.