הרמזור של גמזו נותן אור ירוק לחיזוק השלטון המקומי

תכנית גמזו למיגור הקורונה שהוצגה בשבוע שעבר אמרה בקול רם את מה שלכולנו עומד על קצה הלשון כבר תקופה ארוכה: הרשויות המקומיות הן הגורם השלטוני המשמעותי ביותר בחיינו ומעמדן צובר תאוצה. המרכז להעצמת האזרח ערך מחקר בו בחנו את יישומן של 100 החלטות מדיניות, עולה כי מדיניות המבוססת על עבודת הרשויות המקומיות היא בעלת פוטנציאל גדול יותר ליישום. אז למה הן עדיין נתפסות כחוליה החלשה?

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בילויים של חופש: ספארי לילה, חווה שיקומית וצריף בן גוריון
– דאעש שבים לזירה: מתקפות באפגניסטן, מצרים וסוריה
– מאיכות חיים לאידיאולוגיה: הצעה לקריאה מחודשת של סיפור גוש-קטיף

מודל הרמזור הינו חלק מרכזי מתוכנית גמזו לטיפול בקרונה המכילה מרכיבים נוספים כגון פורום מומחים, מעורבות הצבא ומעקב צמוד אחר בתי החולים. הרמזור מתייחס לרשויות המקומיות ומכניס אותן לתוך שלוש קטגוריות: רשויות אדומות, צהובות וירקות, ובהתאם לכך מכתיב מה מותר ומה אסור, מה יפתח ומה ייסגר בעיר. המודל מעלה שאלות רבות כמו איך יתנהלו חתונות בעיר ירוקה כאשר חלק מהאורחים מגיעים מערים אדומות? אך משמעות המודל היא העברת האחריות לרשויות המקומיות.

כבר בדיוני הכנסת הראשונה נאמר כי השלטון המקומי בישראל מבוסס על שאריות מנדטוריות מיושנות ואינו בא לידי ביטוי בממשל הישראלי, כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2003. המסמך סוקר את מערכת היחסים החסרה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, ומציין כי הרשויות המקומיות סובלות מריכוזיות הממשלה ומכך שהם מהוות שותף משני בלבד בעיצוב המדיניות הציבורית. בנוסף, על פי המסמך הרשויות המקומיות סובלות מפער מבני בו הן נבחרות באופן ישיר על ידי תושביהן והן אחראיות להם, אך הסמכות והתקציבים נמצאים בשלטון המרכזי המפקח עליהם.

בשגרה הלא שגרתית שחווה המערכת הפוליטית מאז פיזור הכנסת בסוף 2018 שכללה שלוש מערכות בחירות, פריצת מגפה עולמית, הקמת ממשלת חירום והתנהלות ללא תקציב ממשלתי מאז תחילת 2020 יציבותן וכוחן של הרשויות המקומיות ניכר במספר תחומי חיים. בתקופה זו הכריזה העיר תל אביב על תחבורה ציבורית בשבת ועל הליך עצמאי של הכרה בנישואין אזרחי בתחומה באין מפריע. רשויות מקומיות כמו ירושלים ואחרות הכריזו על מתן תמיכה וסיוע עצמאי במוסדות תרבות ומחפשות דרכים לתמוך בעסקים ללא קשר בהבטחות הממשלה בתחום. ובמסגרת הצעת חוק ההסדרים עלתה שוב ההצעה להקים ועדה שתדון בין היתר, במתן סמכויות ואוטונומיה בתחום החינוך לשלטון המקומי.

הצורך בחיזוק ובבניית יכולות גם אצל הרשויות החלשות ובמתן אוטונומיה ניהולית לרשויות החזקות ידוע לא מעט שנים. השאלה היא כיצד ניתן להגיע למציאות הזו תוך כדי שמירה על המערכת הממלכתית ועל יכולת יישום המדיניות הממשלתית בקרב שלל הרשויות המקומיות על המגוון הרחב שלהן. ממחקר שערך המרכז להעצמת האזרח, הבוחן באופן סטטיסטי את ההשפעה של חסמי ומאפשרי יישום, נמצא כי דווקא העבודה עם הרשויות המקומיות תוך כדי הבטחת יכולות הניהול שלהן, מראה כי מעורבותן מביאה לפוטנציאל יישום מדיניות גבוה יותר. אולי הרמזור של גמזו ייתן אור ירוק לעבודה אפקטיבית בין השלטון המרכזי לרשויות המקומיות בישראל.

מיכל ש. צדוק – מ"מ מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח