הדיון האם להכניס אברכים מחו"ל לארץ ישראל, חוטא לאמת. לא מדובר רק באברכים שבאים להתפתח מבחינה תורנית פה בארץ, אלא גם בסטודנטים שבאים ללמוד שנה בארץ, נוער שבא להכיר את המדינה היהודית וחבר'ה שונים שבאים להתחבר לשורשים שלהם. צעירים שיוצאים מהשנה הזאת ונהפכים להיות הפה של מדינת ישראל בעולם. אבל עזבו את הפוליטיקאים, הם לא הסיפור פה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פיקוח נפש – מצב המקוואות מסכן את בריאות הטובלות
– המשטרה חזרה בה: תיק על איומים נגד "עד כאן" ייפתח שנית
– "טראמפ נע לכיוון שגוי. לא יכולתי יותר לייעץ לו"
אני לא איש משרד הבריאות, ואני גם לא רוצה להיכנס לשיקולים שלהם, אבל בזכות עבודתי ב-22 השנים האחרונות מול בני הנוער האלו ב-OU ולפני כן בבנ"ע העולמי, יש לי ניסיון רב בנושא זה. מניסיוני, לשנה הזו שבה תלמידי חו"ל מגיעים לארץ יש משמעות רבה גם עבורם וגם עבור מדינת ישראל וזה מה שהופך את השנה הזאת לקריטית ביותר. הרי לא מדובר בחבר'ה שבאים לעשות טיול קצר של עשרה ימים, אפילו לא של חודש, אלא מדובר בצעירים שהופכים את מדינת ישראל להיות הבית שלהם במשך שנה שלמה.
ומדוע השנה הזאת כזאת קריטית עבורם? הצעירים האלו ורואים ולומדים את הדברים הטובים שיש במדינת ישראל ואז הם נהפכים להיות המנהיגים של מחר בקהילות היהודיות השונות בצפון אמריקה ובשאר המדינות השונות. כאדם שמחובר לנעשה בקהילות אלו ועד הקורונה היה טס כל חודש, הייתי רואה את ההשפעה של החבר'ה האלה בתוך הקהילות האלו.
הייתי רואה עד כמה השנה הזאת בארץ חיברה אותם לעם היהודי וגרמה להם לפתוח ארגונים, לקדם עלייה, להביא אנשים שיגיעו לארץ להתנדב כחיילים בודדים וכדומה. במקום לעודד את זה, אנחנו לצערי מציירים את הגעת הצעירים הללו כאילו מדובר בקומבינה של מפלגה כזו או אחרת. בשתי ידינו אנחנו הופכים מפעל יהודי-ציוני חשוב למסחרה של ח"כים.
אבל לא רק זה. אנחנו גם חייבים לחשוב היטב על מה שאנחנו אומרים. במקום לחשוב על החיבור לחבר'ה האלה ועל כך שאחים ואחיות שלנו באים להיות איתנו שנה בארץ ולהכיר אותנו טוב יותר, אנשים שומעים בחדשות את הדיבורים האלו על אותם הנערים והצעירים, וכאשר הם יראו אותם ברחוב הם עלולים לחשוב עליהם שזאת עוד שחיתות של הח"כ ההוא. רק בשבוע שעבר ציינו את תשעה באב, וכעת זה הזמן להרבות באהבת חינם.
המטרה שלנו היא לחבר את עם ישראל, לא להפריד. בטח ובטח בימים קריטיים אלה שעם ישראל רואה פילוג, רואה מחלוקות ופוליטיקה זולה, זה הזמן להראות לילדים שלנו ולעצמנו שהחבר'ה שבאים לכאן לארץ זה דבר שהוא נפלא מאוד. בין אם מדובר בחיילים בודדים ובין אם זה חבר'ה שבאים לכאן ללמוד גם בישיבות חרדיות וגם בישיבות ציוניות, גם בסמינרים וגם באוניברסיטאות. אלו צעירים שבסופו של דבר באים גם להתנדב בקיבוצים, במד"א או בכל מיני ארגונים שונים ותוכניות מגוונת. והכי חשוב, הם הופכים את מדינת ישראל לבית שלהם במשך שנה שלמה. לכן מבחינתי הנושא הזה מאוד חשוב.
אנשים שואלים אותי, ובצדק, אז למה דווקא עכשיו? להם אני עונה שהאמת היא שאין מה לעשות. תחילת ספטמבר זה התאריך שהצעירים יכולים לבוא. אם הם לא יבואו עכשיו, הם כבר יתחילו את התוכניות שלהם בחו"ל ואז כבר לא יבואו בכלל.
כאשר בחור או בחורה מתחילים ללמוד משפטים או רפואה, אי אפשר לבוא ולהגיד לו לקחת שנה חופש ולבוא לארץ. זה לא יקרה. אם הם לא יגיעו לשנה הזאת, הם לא יגיעו בכלל ואז לא נדע מה חוסר ההשפעה של השנה הזאת תגרום להם. אם זאת התבוללות או חוסר תמיכה בישראל כאשר יהיו הפגנות של ה-B.D.S באוניברסיטאות, וכדומה.
אני שמח על ההחלטה שהחליטו הגורמים המקצועיים לאפשר את הגעתם של אותם הצעירים לארץ. כעת מוטל עלינו לקבל אותם בסבר פנים יפות, כמובן אחרי שהם מסיימים את 14 ימי הבידוד שלהם, ולהכיר להם את הארץ הנפלאה שלנו, להתחבר אליהם ולחזק איתם את הקשר היהודי שמחבר בניינו. אך בטח ובטח שלא להרחיק אותם רק בגלל פוליטיקה זולה שחברי כנסת עשו לצערנו על גבם.
