מוסר כפול וצביעות: המחלה הכי חמורה של העידן הנוכחי

צריך לחזור כמעט 25 שנים לאחור כדי להגיע לשבוע שבו המילה חייזרים הייתה פופולרית בישראל כמו בשבוע הזה.
הייתי בן 15. כל ישראל עצרה את נשימתה – הסתכלתי החוצה מהחלון והרחובות היו שוממים מאדם. נכון, גרתי בעפולה וגם ביומיום התושבים שם לא גדשו את הרחובות בשעות הערב. אבל הפעם אפילו חתולי הרחוב חיפשו חלון של איזו חנות חשמל כדי לצפות בטלוויזיה בדודו טופז: הראשון בבידור הבטיח אז, לכל עם ישראל, חייזרים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המשטרה חזרה בה: תיק על איומים נגד "עד כאן" ייפתח שנית
– עלייה דרמטית: מפרוץ הקורונה כ-10 אלפים יהודים ביקשו לעלות לארץ
– בין ביירות לחיפה: האסון בלבנון הוא קריאת השכמה לישראל

ישבתי עם כל המשפחה בסלון, היו פיצוחים על השולחן כמנהג המקום, ועל המסך הופיעה דמותו של טופז בלבוש המוזר שלו. הוא תמיד נראה כמו רקדן ב"הורה עפולה". כמובן, פקפקנו בכך שאכן ינחתו חייזרים בשידור חי. אבל בלב אני בטוח שכולנו קצת קיווינו שזה יקרה. זה היה עולם תמים יותר, נטול רשתות חברתיות. לטלוויזיה היה כוח. אם פמפמו לך משהו מספיק פעמים לראש, אשכרה התחלת להאמין בזה – בין שזה היה "כמה טוב אוסלו" ובין שזה היה "יש חייזרים". ואז הגיעה ציפי שביט למסך והתקוות נגוזו. אבל וואלה, בכנות, היה כיף.

והשבוע, בתוכנית הרדיו של עבדכם הנאמן יחד עם נועם פתחי, חזרה המילה "חייזרים" לכותרות. בריאיון עם יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, הוא כינה את מפגיני בלפור "חייזרים", ואמר שהוא מראה לאביו תמונות של המפגינים כדי להצחיק אותו. פצצה. הפרצופים שלי ושל פתחי נמרחו בכל המהדורות במשך כמה ימים. בידיעות אחרונות הקדישו את השער לטור של המזדעזע המקצועי רענן שקד. הסוללה של הטלפון שלי התרוקנה במהירות ככל שפנו עוד ועוד כלי תקשורת.

קחו את זה בקלות

כבר כשנתניהו הבן אמר את זה בשידור קלטתי שנאמר פה משהו מיוחד. בווידאו אפשר לראות שסימנתי לפתחי שיחכה רגע לפני שהוא מתפרץ. לאיש יש כישרון מיוחד להרס כותרות. אנחנו יכולים לראיין את דונלד טראמפ והוא יגיד משפט כמו "אין בעולם תוכנית רדיו יותר טובה מהתוכנית…", ורגע לפני שהוא יגיד "שלכם" פתחי יתפרץ לו לדברים. אבל האמת, אחרי כל הבלגן אני חייב להגיד שמבחינתי הריאיון הזה הצליח לעשות יותר מסתם להביא כותרת. הוא חשף רבדים עמוקים של צביעות.

חייזרים, לו היו נוחתים פה השבוע, היו בטוחים שעד לאמירה "חייזרים" השיח הפוליטי בישראל דמה לשיח של שני שווייצרים על סוגי הפרלינים האהובים עליהם. הם היו חושבים שרענן שקד אכן נפגע מהניתוק של יאיר נתניהו, כאילו הוא לא אותו אדם שרגע אחרי חטיפת שלושת הנערים ב־2014 רץ לפייסבוק וכתב על "המטורללים שלוקחים את הילדים שלהם לגור בשטחים".

החייזרים היו בטוחים שהקריאות הנהוגות בהפגנות בלפור נעות בין "ביבי, אתה לא בסדר" ל"ביבי, בבקשה, לך הביתה", ולא כוללות קריאות "בוגד", כיתובים על מיצגים מיניים בוטים ועוד מיני הזיות. הם היו רואים את תמונתו של נתניהו מצדיע במועל יד, שהוצגה באהדה במהדורת החדשות של ערוץ 12 בריאיון עם הצלם אלכס ליבק, וחושבים שמעולם לא טענו כאן שתמונות רבין במדי אס־אס גרמו לאדם לרצוח.

אילו החייזרים היו נוחתים פה השבוע, הם היו מגלים שכשאמנון אברמוביץ' סופג מילים קשות בהפגנת ימין זה פותח מהדורות, אבל כשאבישי בן־חיים סופג את אותן מילים צריך לבדוק שהסרטון "אותנטי"; אולי לא צעקו לו "נגרור את הגופה שלך בטנדרים" אלא "קוסקוס". מעניין אם הם היו מבינים למה המילה "חייזרים" פוגעת כל כך. אנשים שהולכים להפגנה עם סיר פסטה על הראש ותחפושות של ספיידרמן, ומשתתפים כך במעגלי יוגה או מקבלים מסאז' במיטות עיסוי ברחוב, לא אמורים לקחת דברים קשה כל כך.

הזדמנות להיעלב

החייזרים היו מתקשים להבין את הפער בין הזעזוע התקשורתי מאיש לא חכם במיוחד שצועק "מוות לשמאלנים" לעבר גבו המרוחק של ראש ממשלה, ובין משבצת השידור שקיבל בתאגיד "כאן" ברק כהן, שנוהג להטריד ברחוב אנשים שהוא לא אוהב. רק שלא יצפו בטעות בעימות של סדי בן־שטרית עם אבישי בן־חיים. הבנאדם אשכרה שאל אם מותר לו לקרוא לבן־חיים "מרוקאי זבל".

הייתי שמח לו הגישה המקלה הייתה רווחת יותר. אבל בחייאת, תחליטו, או שמותר לאנשים להיות מטומטמים ולהגיד שטויות בלי שהקשקשת שלהם פותחת מהדורות, או שלא. הפכנו לעם של נעלבים מקצועיים. כל צד מחכה להזדמנות שלו להיעלב ומסתער עליה כמו לביאה על זברה איטית במיוחד שמודבק עליה שלט "בבקשה תאכלו אותי".

הטלוויזיה, לעומת זאת, לא השתנתה הרבה מאז שידור החייזרים ההוא של טופז: גם היום היא מחרטטת לנו את הצורה, ומעניקה לנו תמונה מעוותת שיושבת יופי על האג'נדה "הנכונה". כדי להגיע לשלטי ה"בוגד", לשלטים הגסים הגובלים בהטרדות מיניות ולקריאות ההסתה הפרועות, אתה מוכרח לנבור בטוויטר, כי במהדורה כנראה נגמר המקום.

אני ממש מקווה שכשיגיעו לכאן חייזרים, הם יהיו מהסוג הידידותי. שיביאו לכאן יכולות וטכנולוגיות חדישות, שיפתרו את בעיית הרעב העולמי, שיביאו חיסון לסרטן, שישימו קץ לטרור. וגם בקשה אחת קטנה: שיביאו פתרון למחלה הכי חמורה של העידן הנוכחי – מוסר כפול וצביעות.