היא התקשרה בערב תשעה באב בקול חנוק מדמעות. משפחתה מתגוררת שנים רבות במבנה טרומי בתקוע, וסוף־סוף החלו להגשים את החלום הישראלי האולטימטיבי – בניית בית למשפחה המתרחבת. הם זכו במכרז לשיווק מגרשים בשכונה החדשה, ושילמו עליו סכום גבוה שהלך כולו לקבלן הפיתוח. הם חתמו על משכנתא, שילמו לאדריכל ולמהנדס בניין, השקיעו אינספור שעות בדילמות תכנוניות ועיצוביות, וחתמו על חוזים עם קבלן ומפקח. חפירת היסודות תוכננה לשבוע הבא. הם חיו את החלום עד לרגע שבו, משום מקום, נחת עליהם האסון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: השמנה בימי קורונה – הרגלי התזונה שישמרו על בריאותכם
– מה עושים כשהילדים לא רוצים לשים מסכה?
– ראשי תנועות הנוער הציוניות: התקשורת זורה קיטוב ושנאה
הקטסטרופה מתחילה בשקט, במכתב תמים שנשלח למועצה האזורית מאת גוף אנונימי לחלוטין שאף אחד לא מכיר: צוות קו כחול של יועמ"ש איו"ש במנהל האזרחי. המכתב כולל מפה של יישוב עם כתמים אדומים גדולים, ומצורף אליו צו הקפאה מנהלי: מרגע הזה אסור למועצה לתת היתרי בנייה או לאפשר כל סוג של פיתוח ביישוב.
מבחינה משפטית ותכנונית, תקוע תמיד הייתה אחד היישובים המסודרים ביותר ביו"ש. פרנסיו ביקשו ללכת בדרך המלך ולא חיפשו קפנדריות, אולי משום שהוא הוקם על ידי גרעין חילוני־דתי מפוקס ומקורקע, ולא על ידי אנשי גוש אמונים החולמניים ממרכז הרב. היישוב שוכן על קרקעות מוסדרות שהוכרזו כאדמות מדינה לפני עשרות שנים, ויש לו תוכנית־בניין־עיר בתוקף עוד מראשית שנות התשעים. אם אתה אזרח נורמטיבי ושומר חוק המעוניין להתגורר באזורי לב הארץ, תקוע תמיד הייתה (עד לפני שבועיים) ה־מקום עבורך.
אבל כיוון שניתנה רשות להשחית, שוב לא מבחינים בין יישוב למאחז. צוות קו כחול החל לפעול בראשית שנות האלפיים, באמתלה לגיטימית: מי שהייתה עד אז האורים והתומים של אדמות המדינה במשרד המשפטים היא עו"ד פליאה אלבק ז"ל, שכיהנה במשך 24 שנים כמנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. אלבק הגדירה את המנגנון המשפטי שאִפשר להכריז על קרקע כאדמת מדינה, על פי החוק העות'מני החל באזור. היא חרשה את השטח, העלתה מסוקים וצלמים לאוויר, והגדירה למעשה את גבולות ההתיישבות. כל פעולותיה, אגב, עמדו במבחן בג"ץ.
תמימות קדושה
מה שקרה בראשית שנות האלפיים הוא שיועמ"ש איו"ש דאז טען שהאמצעים הטכנולוגיים של אלבק לא היו מספיק מתקדמים, והוא הציע "לדייק" את העבודה שלה. קברניטי ההתיישבות וחברי הכנסת של הימין היו בהתחלה תמימים מאוד. למה לא לדייק, שאלו את עצמם. אם המשפטנים של צה"ל רוצים לעזור, למה שלא ניתן להם? הם לא התחילו להבין לאיזו מלכודת הם נכנסים. עד היום הם לא מבינים.
הצוות הזה עובד במחשכים. אין לנו מושג מי הקודקודים העומדים בראשו, כיצד הוא מגייס פעילים ומהם הנהלים והפרוצדורות שלו, אם בכלל יש כאלה. מה אנחנו כן יודעים? שהוא נכנס לפעולה בכל פעם שבה יישוב כלשהו מבקש לאשר תב"ע (תוכנית בניין עיר שעל בסיסה ניתנים היתרי בנייה) או להכניס שינויים בתב"ע קיימת. גם אם התוכנית עוסקת בהרחבה בלבד, הצוות פושט על היישוב כולו בלי שתושביו בכלל מודעים לכך. איש מהם לא צופה את לפיתת החנק המתקרבת.
תצלום אוויר משנת תרפפ"ו המעלה "חשד לעיבוד חקלאי", לא אמור לשתק את החיים. זה כמו לקחת מסורבת גט שהתגרשה או חייל שהתגייר, ולבטל להם את הסטטוס הנוכחי
אנשי הצוות מתחרים עם עצמם ונותנים נקודות על משימה מרכזית אחת: לקחת כמה שיותר אדמות מדינה מוכרזות, ולהפוך אותן למפרע לקרקעות פלסטיניות פרטיות. בשורה התחתונה הם מצליחים היכן שלא הצליחו כל ארגוני ה־BDS, בית הדין בהאג וממשל אובמה גם יחד: לשתק בפועל בנייה של שכונות חדשות ביו"ש, ולהפוך למפרע אלפי תושבים קיימים לעבריינים בעל כורחם.
חשוב להבין: צוות קו כחול איננו מטפל בתלונות של פלסטינים הטוענים שאדמותיהם נגזלו מהם. צוות קו כחול לא מדבר למעשה עם אף אחד, גם לא עם המועצה המקומית או תושבי היישוב. הם בכלל לא צד מבחינתו. צוות קו כחול מתיימר לבדוק את ה"סטטוס הטהור" של הקרקע, במנותק לחלוטין ממה שמתרחש עליה בפועל. הוא מתיימר לקבוע אם ההכרזה על הקרקע כאדמת מדינה לפני ארבעים שנה הייתה "מוצדקת", גם כאשר אף אחד מעולם לא ערער על ההכרזה הזו. אנשי הצוות בולשים אחר תצלומי אוויר עתיקים מהתקופה הבריטית או הירדנית, ואם הם רואים על אדמות הטרשים סימן לעיבוד חקלאי כלשהו – עץ, פס החשוד כפס חרישה – הם מסמנים את כל השטח כחשוד בהיותו פרטי, שופכים עליו חומצה מנהלית ומטילים עליו קללה של הקפאה מלאה. תפקיד הצוות הוא לייצר צרות יש מאין.
דמיינו מצב מקביל, שבו מדינת ישראל מממנת צוות משפטנים שכל שליחותם עלי אדמות היא לעבור שכונה אחרי שכונה ברמת־אביב, ולבלוש אחר הוכחות שהבניינים גזולים ואינם שייכים למי שגר בהם, גם כאשר אף אחד לא מתלונן או מגיש תביעה. צוות פירומנים שמטרתו לעורר מהומות ומחלוקות.
המפה ששלח צוות קו כחול לישוב תקוע, מלמדת שהצוות פועל במנותק לחלוטין מהמציאות בשטח. הוא לקח מפה של יישוב שלם והטיל עליה כתמי חומצה אדומים, מכוערים וענקיים. בכך הוא הקפיא מיידית את בניית השכונה החדשה, וגם הפך עשרות בתים קיימים לבלתי חוקיים למפרע.
צריך להבין את ההשלכות: המשפחה שהזכרנו קודם, חתמה על משכנתא של 800 אלף שקלים. עבור שני בני זוג ששכרם קרוב לממוצע במשק, מדובר במכה כלכלית אנושה שיידרשו עשרות שנים להתאושש ממנה, אם בכלל. יש להם משכנתא ל־25 שנה, ואין להם בית. כמה משפחות ישראליות יכולות לשלם גם משכנתא וגם שכירות? ברגע אחד, המדינה גזרה עליהם חיי עוני ודלות.
אפקט מצנן
וישנם הנפגעים השקופים. אחד מהם הוא רואה החשבון יאיר לב, איש צדיק שתרם לפני שנתיים כליה לאדם שהוא לא מכיר. לב בנה בית פרטי ביישוב לאחר שקיבל "בר רשות" והיתר בנייה כחוק. שווי ביתו עומד כיום על כ־2.5 מיליון שקלים. אלא שאחד מכתמי החומצה החדשים שרף גם אותו, וברגע אחד הפך הנכס לכמעט חסר ערך: הרישום שלו בטל, והוא לא יכול למכור אותו או לרשום אותו על שם אף אחד. למותר לציין שלא הייתה לו כל דרך לצפות זאת מראש.
לדברים כאלה יש אפקט מצנן חונק התיישבות: משפחה נורמטיבית המעוניינת לגור ביו"ש תדע שהיא לוקחת על עצמה סיכון מטורף. שגם אם כרגע הם ישלמו טבין ותקילין על נכס חוקי, הם עלולים למצוא עצמם יום אחד גרים ב"מאחז בלתי חוקי". כמה ירצו ללכת לגור באזורים שחרב כזו מונפת עם סכנה כזו?
עכשיו תשאלו את עצמכם: נו, קברניטי ההתיישבות וחברי הכנסת של המחנה הלאומי לא מכירים את זה? מה הם עשו עד היום? התשובה הכואבת היא שהם נרדמו בעמידה. הנה עובדה מדהימה: עד היום, המועצות האזוריות והמוסדות המיישבים מעולם לא הגישו ערעור על החלטותיו של צוות קו כחול. הסיבה היא, תחזיקו חזק, שהם פחדו שהצוות גם ידחה את העררים וגם יתנקם בהם באמצעות פסילת שטחים נוספים. הנחת העבודה שלהם היא שהצוות לא מחפש אמת אלא מחפש לפגוע. בעיניהם הוא מייצג את האינטרסים של הרשות הפלסטינית, ולכן לא מתעסקים איתו.
כמעט כל המאמצים שעשתה ההתיישבות עד היום כוונו לטפל בסימפטומים בלבד. כוסות רוח למת, אקמול לחולי סרטן. קחו למשל את המאבק הארוך של ההתיישבות עם היועמ"ש מנדלבליט על החלת סעיף 5 (תקנת השוק). גם אם היועמ"ש יקיים סוף־סוף את הבטחותיו ויגבש נוהל, התוצאה תהיה שכל משפחה שנפגעה מצוות קו כחול, תיאלץ להגיש תביעה עצמאית לבית המשפט ולהיגרר שנים בהתכתשות מתישה, כדי לקבל הכשר בדיעבד לעסקה שעשתה עם הגופים המיישבים. בניל"י ובכוכב־השחר הוגשו גם תביעות נזיקין תקדימיות נגד המדינה. במחילה מכבוד כולם, ככה לא נראית אסטרטגיה, ככה לא בונים חומה.
בימים אלו אנחנו מציינים 15 שנה לטראומת הגירוש מגוש קטיף. אם תשאלו אותי מהו האיום המשמעותי ביותר המרחף על ההתיישבות היום, התשובה שלי, בלי להתלבט לרגע, תהיה: צוות קו כחול. ככל הידוע לי, אף גורם רציני במחנה הלאומי טרם לקח על עצמו כמטרת־על אסטרטגית את הטיפול בגוף המסוכן הזה. אף מפלגה לא הציבה את הנושא כסעיף ראשון במו"מ קואליציוני.
צוות קו כחול הוא פיגוע אנטי־ציוני שחייב לחלוף ולהתבטל מן העולם. הפרמטרים להכרזה על אדמות כפרטיות או כאדמות מדינה חייבים להשתנות מן הקצה אל הקצה. תצ"א משנת תרפפ"ו המעלה "חשד לעיבוד חקלאי", לא אמורה לשתק את החיים בשום מקום נורמלי בעולם. זה כמעט כמו לקחת מסורבת גט שהתגרשה, או חייל עם אבא יהודי ואימא נוכרייה שהתגייר, לבטל להם את הסטטוס החדש ולהחזיר אותם לקודם, בטענה שהגט לא נכתב במדויק או שהדיין שכח את המשקפיים. אם למשפטנים המשועממים של יועמ"ש איו"ש חסרה עבודה, אפשר לשלוח אותם לחקירות אפידמיולוגיות של חולי קורונה.
תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים:
"צוות סטאטוס מקרקעין" עורך בדיקות המכונות "קו כחול" שמטרתן לדייק את ההכרזות על אדמות המדינה, אשר בוצעו לפני שנת 1998. זאת על מנת לוודא כי ההליכים התכנוניים והחוזיים המבוצעים בקרקע, יבוצעו רק לאחר בדיקה מעמיקה של גבולות אדמות המדינה המוכרזות, וזאת כדי למנוע חריגה למקרקעין בבעלות פרטית. כמו כן, הבדיקות מתבצעות מתוך חשש לאי דיוקים בהכרזות הנובעים בין היתר מקשיים הנוגעים לעזרים שהופקו על ידי הצוות בראשות מנהלת המחלקה האזרחית במשרד המשפטים דאז, הגב' פליאה אלבק ז״ל.
עבודת ״צוות סטאטוס מקרקעין״ מתבצעת על ידי מספר רב של גורמי מקצוע ומשפטנים, אשר פועלים בהתאם לדיני המקרקעין החלים באזור. תוצרי בדיקות ״קו כחול״ אינם רק מוציאים אדמות מתחום ההכרזות ("גורעים"), אלא גם מכלילים תאי שטח נוספים שהיו צריכים להיכלל בהכרזות מלכתחילה.
חשוב לציין, כי בניגוד לנטען בכתבה, כלל הנהלים הנוגעים לבדיקות "קו כחול" פורסמו לציבור עוד בשנת 2015. כמו כן, מאז אותה שנה מתפרסמים גם תוצרי בדיקות "קו כחול" המבוצעות במנהל האזרחי. כל הרואה עצמו נפגע מתוצאות בדיקות ״קו כחול״ רשאי לפנות בהליך השגה אשר מוסדר בנהלים הרלוונטיים.
נדגיש כי ככלל, ביצוע בדיקת "קו כחול" ביחס לתאי שטח של אדמות מדינה מוכרזות, נעשה בין היתר בהתאם לבקשות המגיעות מן ההתיישבות הישראלית, שבבסיסן רצון לשימוש במקרקעין אלו לצרכים שונים.
באשר למקרה המאוזכר ביישוב תקוע – נדגיש כי למועצה ידוע מזה זמן רב מהם הגבולות הנכונים של אדמות המדינה המוכרזות בתא השטח בו מצוי היישוב, ולמרות זאת ניתנו על ידה היתרי בניה בחריגה מאדמות אלה בשנתיים האחרונות.
