אירית רחמים היא מפיקת אירועים, אבל לא סתם אירועים. היא נחשבת למפיקת אירועים נוצצים במיוחד, של מיטב ידועני ארצנו, ואפילו מנהלת בית ספר שבו לומדים להפיק אירועים. רחמים מעידה שבהפקות שלה "השמיים הם הגבול" ושבניגוד לשאר מפיקי האירועים היא הופכת את הבלתי אפשרי לאפשרי. בעבר היא סיפרה: "אם לקוח שלי רוצה שאיציק קלה יופיע בחתונה שלו, אז הוא יעלה עם עוד 50 נגנים. לא לבד".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– איש צבא לבנון לשעבר הצטרף למוחים – ונעלם
– הקו הדק בין חיבוק השכול לבין הניצול שלו
– ההופעה הטובה ביותר בעיר: נתניהו ולפיד מתכוננים לבחירות
אתמול התראיינה רחמים לרינה מצליח בתוכנית 'שש עם' בערוץ 12 והתלוננה על כך שעדיין אין מתווה שמאפשר למפיקים לקיים אירועים גדולים כמו חתונות. ואז, אמרה רחמים את המשפט הבא: "בשנת 2021 לא תהיה לנו ילודה. זוגות לא שורדים". שווה להתעכב על המשפט הזה כי הוא מבטא תפיסה עקומה בכל מה שקשור לעולם החתונות. לפני כן ראוי להשתתף בקושי הכלכלי שחווים אנשי תעשיית הפקות האירועים בחודשים האחרונים. אין ספק שצריכים לסייע להם לצלוח את התקופה הקשה, ועם זאת, זו גם הזדמנות לפקוח עיניים ולנהל דיון על עצם ההנחה שחתונה היא אירוע שמחייב הפקה.
רחמים הזהירה אותנו אתמול שאם לא יהיה מתווה שיאפשר חתונות גדולות, זוגות לא יינשאו וילדים לא יבואו לעולם. עם כל האמפתיה וההבנה, צריך לומר לה שהיא קצת התבלבלה. יהודים התחתנו במשך מאות שנים בלי מפיקת אירועים, בלי הופעות חיות של זמרים, בלי שמלת כלה בעלות של ארון בגדים ובלי מנות אוכל שעולות מאות שקלים. אם גברת רחמים תסתובב בארץ בימים הקרובים, היא תגלה שגם בקורונה, אנשים ממשיכים להתחתן. נכון, הם עושים את זה יותר בצניעות, עם פחות מוזמנים, ובהרבה פחות מזומנים, אבל הם עושים את זה, ואפילו מצליחים לשמוח, בלי ליווי צמוד של מפיקת אירועים.
בהמשך הריאיון אתה, רחמים אמרה למקבלי ההחלטות: "לא תתישו אותנו. תנו לנו לערוך שמחות". היא ביקשה לקשור בין תחום הפקת האירועים לתחום התרבות ולאפשר בשני התחומים אירועים גדולים במתחמים פתוחים. החיבור שעשתה בין תרבות להפקת אירועים, לא אמור להיות טבעי. הצגת תיאטרון, הופעה מוזיקאלית וגם סרט טוב, הם לא אירוע. התרבות אמורה להיות חלק מעולמות הרוח שלנו, להעשיר אותנו ולרומם. בעולם ההפקת האירועים, לעומת זאת, עסוקים בדרך כלל בצדדים לוגיסטיים אסתטיים וקולינריים שהם צדדים חשובים בחיים, אבל פחות רוחניים.
אני מאחל לאירית רחמים שנחזור מהר לשגרה ושתמשיך להצליח בעסקיה, אבל לצד זה מותר לקוות שהחברה הישראלית תפיק מאירועי הקורונה חשיבה מחודשת על עולם הפקת האירועים. אחרי שלא מעט אנשים גילו בחודשים האחרונים שאפשר לשמוח גם בחתונה יותר צנועה ופחות נוצצת, יש סיכוי שגם אחרי הקורונה, הם יעזו להתחתן בלי מפיקת אירועים. בדבר אחד אני יכול להרגיע את אירית רחמים – גם בשנת 2021, ייוולדו כאן ילדים.
