טריק ראיונות ידוע להתחמקות משאלה לא נעימה, שלמיטב זכרוני חתום עליו שמעון פרס ז"ל, היה להודיע למראיין ש"זו לא השאלה", להגיד במקביל מהי כן השאלה ולענות על השאלה החלופית.
הטריק הזה כבר נשחק כל כך שהפוליטיקאים של היום כמעט ולא משתמשים בו. אבל יש מי שלקח את השיטה והפך אותה לשיטה קבועה: אין לך מה לענות? תברח למקום שבו אתה מרגיש בטוח. וזה אמין ורציני בדיוק כמו שזה נשמע.
קחו למשל את אבישי עברי, צייצן ותיק שבמערכת הבחירות הראשונה מתוך השלוש, היה חלק מהיוצרים של קמפיין הליכוד. במהלך שידורי הליכוד TV הוא הופיע על רקע של קברים בהר הרצל ודיבר על מחיר הדמים שהשמאל הביא. עזבו את זה שהמהומה שהביאה לפיטוריו בסוף קרתה כי כל המפלגות היו בקמפיין והיו צריכות להתנפל על מישהו. עד היום, בציוצים נכונים במיוחד, מעלה אחד הצייצנים את צילום המסך של עברי על רקע אותם קברים.
אבל מה אני מבלבל לכם את המוח על אירועים מלפני שנה וחצי כשאפשר להשתמש בציוצים על אירועים שקרו בשנת 1984. בכל פעם שעמית סגל מצייץ, מביע עמדה מנומקת ומטריף את השמאלנים באולפן, בבית ובטוויטר הם מזכירים לו את אביו, חגי (גילוי נאות: עורך מקור ראשון והבוס של כותב שורות אלו) ואת העובדה שריצה עונש מאסר של שנתיים על הטמנת מטען חבלה במכוניתו של ראש עיריית רמאללה.
תשאלו "מה הקשר?" ונענה: "אין קשר. למה צריך להיות קשר?". ההליכה למקומות האלה היא היא הסטת הדיון מהדברים שהוא אומר כדי "להכניס לו" כשאין משהו טוב יותר להגיד. אבל עזבו את זה. משעשע אותי שאלפי תגובות קיימות לא מפריעות לצייצנים אחרים לצייץ תגובה זהה שוב ושוב כאילו גילו את התרופה לקורונה.
הריטואל הזה אכן חוזר על עצמו כבר המון זמן אבל השבוע לסגל הבן כנראה נמאס. מה שכנראה היה שונה הפעם, היא האמירה שעמית סגל תומך בטרור. זה התחיל מהדרישה שלו באולפן שישי לעשות הקבלה בין הרוצח של אמיל גרינצייג בהפגנת שלום עכשיו – יונה אברושמי – לדוגמאות של אלימות בשמאל שמשום מה לא זכורות כל כך טוב:
ברוך אתה השם בורא עמית סגל. 1 נגד 6. pic.twitter.com/jgOYnBoQyZ
— אלקי Elky Bergstein (@Elky_Bergstein) August 8, 2020
וכמו רפלקס, שוב הצייצנים המקוריים החליטו ללכת על התבנית הידועה, אתה מביא עובדות על שמאלנים אנחנו נדבר על אבא שלך. תוך שעה ושני איומים "מנומסים" זה פתר את הבעיה:
כאמור, אחרי זמן קצר זה מה שקרה:
הצייצן השני לא נדרש להתנצל אבל לא תתפלאו לדעת שהציוץ נמחק.
אתם ממש תמימים אם חשבתם שבזה נגמר הסיפור. עכשיו במקום לכתוב על אבא שלו, החליטו הצייצנים להעביר ביקורת על "הכוחניות" שבה עמית סגל מגן על שמו הטוב. הנה כמה נקודות טובות שהעלו הצייצנים נגד המגדפים:
והייתה גם את פרופ' פניה עוז זלצברגר. גם "בת של" (עמוס עוז) שניסתה כאילו להגן על עמית סגל מפני התקפות עליו ובניסוח מסורבל גם לגנות. סגל לא אכל את הניסיון הזה:
ולסיכום ראשון:
קוראי המדור כבר יודעים מה יענו בשמאל על הציוץ הזה. נכון. "זה לא אותו דבר".
והסיכום השני, של סגל האב:
והנה דוגמה נוספת לאיך משנים את השיח לנושא לא קשור כי העובדות לא מסתדרות לך: השבוע, פסק בית המשפט העליון כי ביתו של המחבל שרצח את החיל עמית בן יגאל הי"ד לא ייהרס. שלי יחימוביץ', פעם עיתונאית, פוליטיקאית, והיום שוב עיתונאית, החליטה לצייץ את ניסיונה בעניין:
האם הריסת בתי מחבלים מרתיעה או לא היא לא דיון תיאורטי. בית המשפט העליון עושה הבחנה בין הריסה לשם הרתעה, המאושרת לרוב, לבין הריסה לשם ענישה שנפסלת.
צייצנים רבים זכרו שמערכת הביטחון טוענת – ומוכיחה – במשך שנים שהריסת בתים מרתיעה מחבלים והצליחו לקרקס את יחימוביץ' עם הדבר הלא נעים הזה שנקרא עובדות:
גם כתב המשפט של גלובס, אבישי גרינצייג, הזכיר ליחימוביץ' כמה וכמה חוות דעת, ידיעות עיתונאיות וציטוטים של שופטים בעליון בפסקי דין שהסתמכו על גורמי הבטחון. דבר המהווה סתירה מושלמת למה שכתבה בציוץ.
תהיו נא איתי:
שלי יחימוביץ טוענת כי בדיונים החסויים בהם השתתפה, מעולם לא נטען על ידי גורם ביטחוני כלשהו שהריסת בתי מחבלים מסייעת למניעת טרור
האמנם?
<<< pic.twitter.com/UeoSXno00C— אבישי גרינצייג (@avishaigrinzaig) August 11, 2020
מה טענה יחימוביץ בתגובה? לגבר לא הייתם עושים את זה.
איך זה קשור אתם כבר יודעים לבד. גרינצייג לא התעצל וליקט עבורה כמה חברות כנסת, נשים, שישבו איתה בוועדת חוץ ובטחון וזוכרות דברים אחרים לגמרי:
חמגשיות בפרגולה
לא צריך לכתוב טור על מה שקורה בטוויטר כדי לדעת שהפוזיציה הפוליטית קובעת 99 אחוז מהדעות שלך על כל דבר ועניין, וזה דווקא בסדר. הבעיות מתחילות כשאתה מצייץ משהו אחד בפוזיציה א' אבל משהו אחר לגמרי על אותו נושא כשהוא בפוזיציה ב'. וזה נכון גם בימין וגם בשמאל.
קחו לדוגמא את התובעת במשפטי נתניהו, עו"ד ליאת בן ארי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ופרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). מאז שבוע שעבר חשפו אראל סגל ועקיבא ביגמן שורה של עבירות בנייה שביצעו לכאורה היא ובעלה, בבית שרכשו בראש העין. החשיפות של סגל וביגמן, שעליהם התווספו פרסומים בערוץ 20, זכו ללעג מצד שמאל בבחינת "עם זה אתם מתעסקים?"
סוג ההומור הזה ממשיך בעוד ציוצים רבים אבל כבר הבנתם את העניין. מה הבעיה? שזה בא מאלו שצורחים "שחיתות" על הזמנת חמגשיות ממסעדות למשפחת נתניהו שלא לפי כללי התקש"יר סעיף 15 ג, אבל עבירות על חוק תכנון ובנייה ממי שאחראית על נושא מיסוי וכלכלה בפרקליטות המדינה באות להם סבבה.
אפילו רביב דרוקר, זה שאחראי ללא מעט תחקירים כאלו על משפחת נתניהו, לא מתרגש.
האמת היא, שזה באמת מגוחך שימנים ועוד יותר מזה, מתנחלים, מבקשים לאכוף כל פסיק בחוק התכנון והבנייה. אומנם החוק לא חל ביו"ש (הלוואי והיה חל) אבל צריך להודות שזה קצת מצחיק. אז מצד אחד בשמאל קפצו על העניין והזכירו נשכחות:
ריקלין מתעניין בחריגות בנייה, טייק #300 https://t.co/m6Br5lS2SV
— איתמר שאלתיאל بامية (@itamars) August 10, 2020
מצד שני בשמאל קפצו על הרגליים האחוריות גם כשחוק ההסדרה ניסה לפתור את הפלונטרים ביו"ש:
בתוך שיגעון הקורונה, התקציב, בג"ץ וכן הלאה הטוויטר הוא לפעמים בועה שלא יודעת מה קורה מחוצה לה. הדיונים האינסופיים, העקיצות והתגובות על חוקי תכנון ובנייה ופרגולות בראש העין לפעמים משכיחים מאיתנו מה אנחנו באמת עושים פה. אז הנה לסיכום, שני ציוצים שמסבירים יותר טוב מהכול את השיגעון הכללי:
לא מצחיק 1
אני באמת משתדל לא לקרוא לצינזור תכנים או לקרוא ל"הורדת התוכנית". לא כשזה "היהודים באים", "ארץ נהדרת" או "החמישייה הקאמרית". המבחן הראשון לדעתי צריך להיות אם זה מצחיק או לא מצחיק. אז גם את "זהו זה" אני לא קורא להוריד או להפסיק לממן מכספי ציבור למרות שזו טענה לא מבוטלת. אבל לפחות תהיו מצחיקים. המערכון הזה הוא גם עם ריח אנטישמי חריף אבל לפני הכול הוא אפילו לא מעלה חיוך.
ככה מחדירים לציבור שהחרדים מפיצי מחלות.
סאטירה לא בכל מחיר! ובמיוחד לא בערוץ שממומן גם על ידי החרדים. pic.twitter.com/YGDmkmAGCv— אריאל אלחרר (@ariel_elharar_) August 11, 2020
לא מצחיק 2
יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ נכנס לניתוח בגב, וכל ה"מקוריים" למיניהם סיפרו את אותה בדיחה בחמישים גרסאות שונות. נכון, מתבקש שהרבה אנשים יחשבו על הדאחקה שמקשרת בין פוליטיקאי שהפר הבטחת בחירות לבין העובדה שאחד כזה נכנס לניתוח בעמוד השדרה, אבל זה באמת מיותר לקרוא את אותה בדיחה כל כך הרבה פעמים. קראת ציוץ וזה היה נשמע לך מצחיק? תעשה לייק. לא צריך לנסח מחדש ולהציף.
משהו קטן וטוב
אולי זה היה ככה תמיד, אולי זה בזכות הרשתות ואולי בזכות מערכות הבחירות המרובות – כך או כך ראשי הערים בשנים האחרונות הופכים להיות יותר ויותר נוכחים בשיח הציבורי. לפעמים זה מחרפן (אהלן חולדאי) אבל לפעמים זה ממש אופטימי ונחמד. ראש עיריית גבעתיים יזם בימי הקורונה את האפשרות להשתמש בגן העלייה כמקום לעריכת חתונות בהשתתפות מועטה של אורחים. השבוע כבר התקיימה שם החתונה השנייה. שיהיה במזל טוב!
מזל טוב לאסף ומאיה מכל תושבי גבעתיים! pic.twitter.com/WGo3FEMxi9
— רן קוניק (@kunikran) August 12, 2020
