ראש עיריית בית־שאן ז'קי לוי וראש המועצה האזורית עמק המעיינות יורם קרין, הודיעו השבוע שהושגה הסכמה בנושא הכניסה לנחל האסי שבשטחי קיבוץ ניר־דוד, ושבקרוב תיפתח רצועה מהנחל להנאת הציבור. פרשת מאבקם של תושבי בית־שאן על כניסה חופשית לנחל, תוארה בהרחבה בשבוע שעבר בכתבתה של רחלי מלק־בודה במוסף "דיוקן" של מקור ראשון, אבל נחל האסי איננו סיפור ייחודי. המטיילים באצבע הגליל מכירים היטב את הקושי להגיע לחלק מהנחלים, שעוברים בשטחי הקיבוצים. גם מי שרוצה לשחות במימיו של נחל דן, הזורמים בתוך קיבוץ דפנה, ימצא שער סגור בכניסה לקיבוץ, בניגוד לחוק.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שופטי העליון ידונו: האם להתערב בהסכמים פוליטיים
– ללא חובת בידוד: התיירות מישראל ליוון צפויה להתחדש
– כבוד המת: עלינו למנות ולהיפרד מנפטרי הקורונה
גם בגליל העליון וגם בעמק המעיינות סביב בית־שאן, בולט לעין הפער בחלוקת נכסי הטבע בין הקיבוצים לעיירות שלצידם. הנחלים זורמים בשטחי הקיבוצים, לפעמים באופן טבעי ולפעמים בהתערבות יד אדם, בעוד העיירות כמעט יבשות. המאבק הוא לא רק על מים אלא גם על כסף. קרבה למשאבי טבע תיירותיים היא גם משאב כלכלי, כך שמעבר לרצון של הציבור הרחב ליהנות ממקורות המים, יש בסיפור הזה גם מאבק של צדק חלוקתי בין המועצות האזוריות לעיירות הפיתוח. ראש עיריית בית־שאן וראש המועצה האזורית עמק־המעיינות אמנם הצהירו השבוע שהם פועלים לקידום תוכנית אזורית כוללת להזרמת האסי גם לבית־שאן, אבל עד שזה יקרה, כל אחד מאיתנו יכול לעשות בעצמו תיקון קטן של צדק.
הקיבוצים השכילו לנצל בחוכמה את משאבי הטבע שבתחומם לצרכים תיירותיים, אבל כשנופשים בעמק המעיינות לא מוכרחים להשאיר את כל הכסף רק בקופה של ניר־דוד. במקום ללון בצימרים של קיבוץ ניר־דוד, אפשר לישון גם בצימרים או באכסניה בבית־שאן, ולסייע בפרנסתם של אלו שהמדינה לא העשירה אותם בינתיים באוצרות טבע ובנכסי ארנונה. באותה מידה, גם כשנופשים בגליל העליון אפשר למצוא מקומות לינה נהדרים בקריית־שמונה, ולא רק בקיבוצים שסובבים אותה.
גם אם בחרתם לישון בקיבוץ או במושב ולא בעיירה, יש דרכים נוספות לעשות צדק חלוקתי בקטנה, ולפרנס גם את תושבי העיירות באזור הנופש שלכם. אחרי ששטתם בקיאקים של כפר־בלום לכו לטפס על קיר הטיפוס "רוג'ום" בקריית־שמונה ולטייל בפארק הזהב שבלב העיר. אחרי שביקרתם בגן גורו של קיבוץ ניר־דוד, לכו לצפות במופע האורקולי בגן הלאומי של בית־שאן. אם אתם באזור הכינרת, פרגנו גם לבעלי העסקים ולמסעדות בטבריה. סוגיות הצדק החלוקתי הגדולות יוכרעו בבתי המשפט או בוועדות הגבולות של משרד הפנים, אבל בינתיים, כל אחד מאיתנו יכול לעשות קצת צדק גם באמצעות הארנק שלו.
