במעלה השאיפות של כל יוצר סדרה סאטירית – קצת אחרי חתימה על רכישת שלוש עונות קדימה וקצת לפני זכייה בפרס האמי – ניצבת התארגנות הפגנה נגד היצירה שלך. אם הצלחת לגרום לקבוצת אנשים לצאת מהבית ולמחות על יצירה שכתבת, סימן שעשית את שלך. שנגעת בעצב רגיש, שהצלחת להסעיר, שאתה יוצר סאטירי שלוקחים בחשבון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "היהודים באים": מה כל כך מצחיק בביזוי הדת והמסורת?
– "החוויות שעברנו במחלקת הקורונה בוודאות ישאירו בנו צלקות"
– פרס חלם, נתניהו הגשים: מזרח תיכון חדש
"היהודים באים" היא כבר מזמן לא הקוריוז הלא חשוב שהייתה בשתי עונותיה הראשונות, אז טבעה בים השעמום של הערוץ הראשון ורשות השידור הישנה. בעונתה השלישית וביתר שאת בזו הרביעית, שבעיצומי שידוריה אנו נמצאים כרגע, לקח תאגיד השידור "כאן" את המושכות לידיו והפך את "היהודים באים" למשהו שמדברים עליו, שצופים בו. וכן, לא תמיד נעים לאדם דתי או מסורתי לראות את מה שיש ליוצרי הסדרה לומר.

היוצרים בהחלט שוחטים כל פרה קדושה – תנ"כית וישראלית, אין יוצאים מהכלל – וכפי שכתבתי בביקורת שפרסמתי לפני כחודשיים: "היא כל מה שחינכו אותנו לתעב. להתקומם כלפיו. לומר שוב ושוב שזה לא להאמין שבטלוויזיה הישראלית יכולים להיות משודרים דברים כאלה, שהם לא רק כפירה בעיקר אלא ניסיון חוזר ונשנה לקחת כל סמל יהודי או ישראלי ולנפץ אותו לרסיסים". נו, תשאלו, אז מה בין זה להפגנה. זהו בדיוק ההבדל: שביקורת על תכנית טלוויזיה צריכה להיות פרופורציונלית, מגודרת בתחומי התקשורת, המדיה החברתית, המכתבים למערכת. הפגנה ברחובה של עיר על משהו שמשודר בטלוויזיה כבר שייך לתחום הגרוטסקה. מה קשור, כמו שאומרים הצעירים.
זו לא רק הסמנטיקה הגאוגרפית. סאטירה, הומור ובעיקר הומור עצמי הם חלק מנשמת אפה של התרבות היהודית לאורך הדורות. עם ישראל שרד לא מעט בזכות היכולת לקחת דברים בקלות, לשמור על המסורת והדת כמשהו נגיש שאפשר לומר עליו דברים, לדון בהם, לא בשמיים היא. אני לא משלה את עצמי: ברור שאין כוונתם של יוצרי היהודים באים לפתוח אגף חדש בבית המדרש. מטרתם, לעתים מזומנות מדי, היא להפוך דמויות יסוד בדת שלנו לחוכא ואיטלולא. אבל כאן מגיעות שתי מילים חשובות שצריכות להיות נר לרגלינו, גם לרגלי ח"כ בצלאל סמוטריץ: אז מה. נו, אז בכאן 11 שודר משהו מעליב על משה רבנו. האם דמותו תיפגע במילימטר? כמובן שלא.
אבל הבעיה הקשה באמת של המפגינים המתעתדים להגיע היום (ב') למשרדי "כאן" בירושלים היא ש"היהודים באים" פשוט טובה. עשויה מצוין, כתובה נהדר, מבוימת אחלה. ולכן זה לא כוחות. אי אפשר להתמודד עם משהו מגניב בהפגנה ממש לא מגניבה. או שתתנו למגניבות הזו לעבור ולהשאיר את האדווה הקטנה שלה להתפוגג במהירות שבה נוצרה, או שתצרו משהו מגניב כתשובה. וזה, כמובן, הרבה יותר קשה לעשות מאשר ליצור בחמש דקות פוסטר שקורא לאנשים לבוא ולהפגין.