בסיום הריאיון עם חבר הכנסת סאמי אבו-שחאדה בתכניתם של קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל ב'כאן', הייתה לליבסקינד עוד שאלה אחת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "היהודים באים": מה כל כך מצחיק בביזוי הדת והמסורת?
– באהבה וללא אלימות, יהודים עמדו ומחו נגד חילול השם
– עד להכרעת האויב: כך תיראה המלחמה הבאה בצפון
לרגל התמונות הנחשפות מדי כמה שבועות, בהן נראים חברי הכנסת של בל"ד נוטלים חלק בקבלות הפנים הנערכות למחבלים ששוחררו מהכלא ואף מעניקים להם תעודות הוקרה, הוא ביקש להבין מאבו-שחאדה, מה הוא בעצם מוקיר במחבל המשוחרר. על מה ולמה הוא טורח להגיע לביתו ולחלוק לו כבוד.
"אנחנו רואים את עצמנו כחלק מהתנועה הלאומית הפלסטינית", מסביר הח"כ. "אנחנו קוראים אחרת מכל הציונים – השמאל הציוני והימין הציוני, את ההווה, את העבר ואת העתיד של המקום הזה. ולנו יש זכות. יש לנו את הנראטיב שלנו. אני משתמש בשפה אחרת, אני לא מקבל את המילים האלה", הוא אומר לגבי השימוש בעצם המושג – מחבל. וממשיך להסביר: "המנהיגות הערבית בוועדת המעקב העליונה, רואה זאת כתפקיד חשוב שלה להחזיר את כל הפעילים הפוליטיים לפעילות פוליטית מקובלת ולגיטימית".
"תמקד אותי, מה אתה מוקיר בו", תהה שוב ליבסקינד. "אתה פרויקט שיקום שכונות? אתה צריך להחזיר אדם שרצח או תכנן לרצוח לפעילות לגיטימית?".
באדישות קלה, אבו-שחאדה ממשיך לשטוח את משנתו: "בתוצאה, במספרים, מי שרוצח הרבה יותר בני אדם זה ישראל. אם היית קצת שוויוני ורואה את כולם באותו צד. לא היה לך עם מי לדבר בחברה שלך, אולי אפילו במשפחה שלך".
ליבסקינד עונה :"אם אני רואה יהודי שיוצא מהכלא אחרי שהוא סתם ניסה לרצוח ערבים, אני לא הולך לתת לו תעודת הוקרה. לא מכיר חבר כנסת שייתן לו תעודת הוקרה".
"אני מסכים איתך לגמרי", משיב המרואיין, חבר בכנסת ישראל.
אבל אתה כן נותן להם תעודות הוקרה, מקשה המראיין.
"אתה אמרת משהו אחר. אמרת שרוצחים בלי סיבה", הוא משיב לו.
בין כל מלחמות העולם על טבילה בנחל האסי, בין הוויכוחים נטולי הפואנטה על הסאטירה של היהודים באים, מגיע פתאום רגע טלוויזיוני שמזכיר את המציאות המטורללת האמתית בה אנו חיים. מציאות בה חברים בכנסת ישראל, שואפים לעתיד שמדינת ישראל לא תהייה קיימת בו. מציאות כזו בה הם משתתפים בפעולות הערכה ומתן כבוד ויקר – למי שהורשעו בטרור נגד אזרחים ממוצא יהודי, ומסבירים שכן, הכול עניין של נרטיב.
וכל זה קורה, בתכנית אחת שעצם קיומה על המסך נתון בספק. שבתאגיד נתנו כבר הוראה להוריד, אך נאלצים בינתיים להמשיך לשדר. שמנכ"ל התאגיד טען שאינה מעוררת עניין.
ובכן, כאשר מדובר במסגרת הטלוויזיונית היחידה בשידור הציבורי או השידור הטלוויזיוני בישראל בכלל, ששואלת חברי כנסת מהרשימה המשותפת שאלות כאלו, יש דווקא הרבה עניין, ללא מעט צופים.
אם קלמן וסג"ל יירדו מעל המסך, תהיה זו לא רק הטיה פוליטית, אלא בעיקר סגירה של הפלטפורמה היחידה כמעט שיודעת לשאול שאלות באופן אחר, שמבקשת להבין מחברי כנסת של הרשימה המשותפת לא רק מה דעתם על הסכם השלום על איחוד האמירויות, אלא גם על עצם קיומה של מדינת ישראל.
