השבוע האחרון של אוגוסט מתקרב ואחד הנושאים המדוברים ביותר הוא איך יתחילו התלמידים את שנת הלימודים – מתי הם יגיעו לבתי הספר, מה הם ילמדו ומה יעלה בגורל ההשכלה של ילדי ישראל, שכבר חודשים רבים לא ממש לומדים. אבל הדיון בכלל לא צריך להיות סביב השכל והלמידה של התלמידים, הוא צריך להיות סביב הלב והרגשות שלהם. אחרי חודשים ארוכים במצב תקוע של קורונה הם מתמודדים עם הרבה דאגות ומתחים ועל זה אף אחד לא מדבר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תושבי רחביה: הפסדנו בעתירה אבל ניצחנו בקרב
– בית הדין בהאג: חיזבאללה לא קשור לחיסול חרירי
– בכיר בליכוד על כחול לבן: "אי אפשר לנהל ככה מדינה"
כתבה ששודרה בחדשות 12 הביאה את סיפורם של ליאן הרפז בת השמונה ויונתן טל בן ה-16 כדוגמה מייצגת לילדים רבים מידי שפרנסת הבית שלהם נפגעה קשות מהקורונה. למרות פער הגילאים, שניהם מדברים באופן גלוי על הפחד לאבד את הבית ועל הרצון להרגיש שוב בטוחים.
השיעורים במערכת החינוך לא צריכים להיות על היסטוריה, הם צריכים להיות על ההווה. המצב במשק, האבטלה, ורגשותיהם של הילדים. לא אנשי ההייטק צריכים להתגייס עכשיו למערכת החינוך אלא כל הכלכלנים והמטפלים בבריאות הנפש
אי אפשר להעלים עין מהעובדה שתחושות כאלו קשות מאוד ובעלות השפעה מכרעת על חייהם. הלב נשבר מול ליאן הקטנה כשהיא מספרת שהיא ואחיה מוכרים עוגיות ולימונדה כדי לעזור בבית או טל שמספר שהוא לא יכול להכיל את המתח והדאגה בבית ועל כן מתגייס בכל כוחו לעבודה במשק שלהם.
עם כל החשיבות של לימודים, ואף של לימודים סדירים, חובה לחשוב על תוכנית שתיתן חוסן נפשי לתלמידים. השיעורים לא צריכים להיות על היסטוריה, הם צריכים להיות על ההווה. שיעורי כלכלה שיענו על שאלות מהותיות שמעסיקות את הילדים, שיעורי פסיכולוגיה שירגיעו קצת את הנפש ובעיקר הרבה מאוד שעות עם היועצות והיועצים בבתי הספר כדי להבין שכולם מתמודדים עכשיו עם אותו המצב. לא אנשי ההייטק צריכים להתגייס עכשיו למערכת החינוך אלא כל הכלכלנים והמטפלים בבריאות הנפש.
יש לנו כחברה כוחות אדירים לפעול כשמדובר במצבי חירום ובעניינים של חיים ומוות אבל במצבים מתמשכים שאין בהם קריטיות מיידית אנחנו הרבה יותר חלשים. יעידו על כך מפוני גוש קטיף, פצועים ממערכות ישראל, פיגועים וכל אדם שחווה פוסט טראומה מאירוע כזה או אחר. זו ההזדמנות שלנו עכשיו לתקן את המעוות ולהושיט יד לאלו שחייהם הפנימיים מוטלים על הכף ולהפוך לחברה שיודעת לעזור ולתמוך גם למרחקים ארוכים. כי בסופו של הדבר הילדים האלו הם באמת העתיד של המדינה.
