שוב מחרידה את הארץ פרשיית אונס קבוצתי, לכאורה. נערה התלוננה שנאנסה באילת בידי עשרות גברים. פרקליטת החשוד הראשון שנעצר טוענת שהכול היה בהסכמה. האירוע הנורא הזה מחייב אותנו להשקיע מחשבה על הדרך למנוע את הישנותו, ולא רק במישור המשטרתי אלא במישור החינוכי.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
היהודים באים – לנחל האסי: הנושאים שהסעירו באמת את הטוויטר
השר אוחנה למשטרה: לא מקובלים עלי כתבי אישום על "קריאת שמע" בהר הבית
מה קורה במאהל בלפור אחרי שההפגנות מתפזרות?
הפרטים עדיין אינם ברורים והמשטרה עדיין חוקרת, אך מה שידוע בינתיים מזכיר מאוד פרשה דומה, שהתרחשה בקיץ אשתקד בקפריסין, ושבמוקד שלה עמדה קבוצת נערים בליינים מישראל. אם זה אכן דפוס התנהגות נפוץ, צריך לחשוב לא רק איך גוזמים אותו, אלא כיצד עוקרים אותו מהשורש. אלא שיהיה קשה לעשות זאת כל עוד התרבות הרווחת בישראל תתייחס ליחסים אינטימיים כאל בילוי קליל.
פוליטיקאים ואישי ציבור מיהרו להוקיע את מעשה הזוועה, ובצדק. ח"כ קרן ברק מהליכוד אמרה כי חשוב להחיל חינוך חובה "לכבוד ולשוויון מגדרי". אך האם באמת חינוך ל"שוויון מגדרי" הוא המענה הנכון? נניח שנציג לנער בן 16 משוואה שוויונית: כמו שאתה לא רוצה להיות עם שלושים נשים בו זמנית, כך גם אישה לא רוצה להיות עם שלושים גברים. האם הוא יסיק מהמשוואה הזו את המסקנה שאנחנו רוצים שיסיק? אולי יועיל יותר דווקא חינוך שיכיר בהבדלים בין המינים, וידרוש מגברים להתייחס לנשים בעדינות ובכבוד?
אבל גם זה לא העיקר. הנקודה המרכזית אחרת. מדברים הרבה על הצורך להדגיש את ההסכמה והרצון של שני הצדדים לקשר אינטימי. זה ודאי מסר נכון וחשוב, אך הוא לא מספק. כל עוד מתארים יחסי מין כבילוי קליל, קשה מאוד להציב בנקודה הזו גבול.
האזנה למוזיקה פופולרית היא בילוי קליל. לא ראוי שאדם ישמיע במקום פומבי מוזיקה רועשת, שמפריעה לאחרים, אבל לצערנו זו התנהגות די רווחת בישראל, והישראלים אינם מתייחסים אליה בחומרה יתרה. כשמדובר במעשה שאין לו משמעות נפשית עמוקה, אנשים נוטים להקל ראש גם בשאלת ההסכמה. אם מציגים מיניות כעניין קליל, קשה אחר כך להבהיר עד כמה פגיעה מינית היא נוראה ומצלקת.
חִשבו על התרחיש הבא: חבורה של גברים צעירים מבלה בבריכה. אחד מהם דוחף את חברו למים נגד רצונו, לקול מצהלות חבריהם. הנדחף מקלל את הדוחף, אבל אחרי דקה צוחק גם הוא. הדוחף הצעיר הולך זחוח על שפת הבריכה, ואז עובר ליד נערה, ונוגע בה באופן אינטימי. הגבר הזה עשה שני מעשים בכפייה, נגד רצונו של אדם אחר. למה המעשה השני חמור הרבה יותר מהראשון? משום שבמגע גופני של דחיפה סתמית אין הרבה משמעות, ולעומת זאת במגע גופני מיני אמורה להיות משמעות אינטימית עמוקה, ולכן כפייה מינית היא חילול כבוד האדם. בלי לדבר על הייחוד והקדושה שבקשר האינטימי, קשה לחנך להבנת המשמעות החמורה של פגיעה מינית.
תורת ישראל השוותה אונס לרצח, דווקא כי בקשר אינטימי בין איש לאישה יש קדושה מיוחדת, ולכן בחילולו יש חומרה מיוחדת. שאלת ההסכמה חשובה מאוד, אבל אינה מספיקה. נאמר, באופן תיאורטי ובדיוני לחלוטין, שנערה כלשהי אכן הסכימה לשכב עם שלושים גברים. למרות ההסכמה, זה עדיין מעשה מתועב, המחלל את כבוד האדם. כמובן, כאשר מעשה מכוער כזה נעשה בכפייה, הוא חמור שבעתיים. יחסי מין אינם רק הנאה, אלא אינטימיות בין איש ואישה המחויבים זה לזה בקשר עמוק. נדמה לי שאם נתחמק מההגדרה הזו, נשלם על כך מחיר חינוכי יקר.
