הפרק הנוכחי של המשבר הפוליטי האופף את מדינת ישראל מאז נודעו תוצאות הבחירות לכנסת ה-21 הסתיים כמעט באופן הגרוע ביותר. נכון, מדינת ישראל לא תצא לבחירות ב-119 הימים הקרובים, אך אף היבט אחר של הכאוס שבו נתונה המערכת הפוליטית לא נפתר. בסופו של יום לא הושגו אמש שום הסכמות. ההחלטה היחידה שעליה הסכימו כל חלי הקואליציה היא שברגע זה הם עדיין לא מעוניינים בבחירות. מתווה להתנהלות הממשלה – אין. סולחה בין ראשי שני אגפי הקואליציה – אין. ובעיקר, אין שום אינדיקציה לכך שבעוד 120 יום נראה פה כניסה לדרך חדשה ולא יציאה מחודשת לבחירות מיותרות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: הצבא היותר מדי מוסרי בעולם
– הצצה למתקן האימונים: איך מכינים את חיילי הקומנדו למלחמה?
– מחקר חדש: חולי סרטן מבוגרים מופלים לרעה בטיפול ובמחקר
אז מה היה לנו? במשבר הנוכחי אין מנצחים. בנימין נתניהו לא הצליח להכניע את כחול לבן, וכחול לבן בטח שלא הכניעו את נתניהו. נותר רק לבדוק מי הפסיד יותר, ואת טבלת המפסידים מובילה מפלגתו של בני גנץ. נכון, נתניהו לא קיבל את וועדת המינויים שבה הוא חפץ, אך מצד שני, הוא גם לא אישר את תקנון עבודת הממשלה הפריטטית. המשמעות היא שגם כרגע, לגוש בראשות נתניהו יש רוב בממשלה, וממילא שום מינוי קריטי, יועמ"ש, פרקליט מדינה או מפכ"ל לא יוכל להתממש בלי הגעה להסכמה מראש עם הליכוד. מה שנותר הוא סוגיית התקציב.
כמובן שהנושא הוא לא התקציב. איש בכחול לבן ובליכוד לא באמת חושב שהשאלה אם ללכת על תקציב דו שנתי או חד שנתי חשובה בנקודת הזמן הזו. המאבק על התקציב היה בעצם מאבק על היכולת לפרק את הממשלה בלי לאבד את כסא ראש הממשלה. זאת, משום שכל אופן אחר של פירוק הממשלה היה מאלץ את נתניהו לעזוב את לשכת ראש הממשלה. זאת הסיבה שבכחול לבן התעקשו על תקציב דו שנתי, וזו הסיבה שלנתניהו היה דחוף תקציב חד שנתי. נתניהו רצה נקודת יציאה נוספת מהממשלה והוא קיבל אותה, אולם לא במרץ אלא בדצמבר. אגב, כמה שהדבר יישמע אבסורדי, הוא עדיין לא ויתר גם על נקודת היציאה במרץ. רשמית, נתניהו עדיין מתעקש להביא עד דצמבר רק תקציב רטרואקטיבי ל-2020 ואת תקציב 2021 להביא במרץ 2021. מה יקרה בסוף? קשה לדעת.
בכחול לבן איבדו גם את מנוף הלחץ על נתניהו דרך החרדים בסוגיית התקציב. מה שאמור היה לגרום לנתניהו לרצות להעביר תקציב מהר ככל הניתן הוא הקושי התקציבי אליו נקלע המגזר החרדי, בעיקר סביב תקציב הישיבות. כדי להזרים את הסכום החסר צריך היה עקרונית להעביר תקציב, אבל בחוק שעבר אמש נקבע גם מנגנון "ישראבלוף" שכזה, של תקציב ללא תקציב. סכום כסף משמעותי שלמרות אי אישור התקציב יחולק על ידי הפוליטיקאים, הממשלה וועדת הכספים, ולא על ידי החשב הכללי, ששולט בהוצאות כשאין תקציב מאושר. טובי העין יראו בסידור הזה מענה לסוגיות בוערות. הציניקנים, לעומתם, יסברו בוודאי שמדובר בקופה קטנה-גדולה לצרכי כלכלת בחירות. כולם יסכימו שהסידור הזה מאיין מנוף לחץ משמעותי שהיה בידי כחול לבן.
אז מנוף הלחץ האחרון שהיה לכחול לבן על גוש הליכוד אבד, וכעת קשה לראות דרך שבה ניתן יהיה להכריח את נתניהו להעביר את מושכות השלטון לגנץ. מה שלא קרה עכשיו יקרה בדצמבר 2020, או בסוף מרץ 2021. כיוון שגם בכחול לבן יודעים שזה המצב, התסכול שם רב והסיכוי לשיפור יחסי העבודה בתוך הממשלה בחודשים הקרובים קלוש. הממשלה הנוכחית היא סוס מת שרק מועד ההודעה על מותו טרם נקבע. לכן, כלל לא בטוח שהיה טעם אמתי להאריך את ייסורי הגסיסה. כך או כך, הפור נפל אמש וכעת חזרנו לנקודת ההתחלה, כששעון החול מכוון הפעם לשלהי דצמבר. הכינו את האולפנים, כוונו את המקלטים, בעוד 119 יום יגיע השידור החוזר. האם בפעם הזאת הסוף יהיה אחר?
