כשהמגפה עוד רק החלה, הבדיחה הנפוצה סיפרה שהקורונה הפכה את כל הארץ לדוסים: שומרים נגיעה ולא מסתגרים יחד בחדרים. אבל מי שצפה אתמול ב"חמש עם שרון גל", או מתעניין באופן כללי בתקשורת הישראלית השבוע, היה יכול לראות עוד השלכה דתית של הקורונה: פתאום כולם מדברים על אומן. בשיחת וידאו עם חיים חזין, נציג הקהילה היהודית באומן, גל נוכח לדעת ש-2,000 איש כבר הגיעו לאומן למרות האיסור, והמשיך את השיחה בבקשה לראות את הקבר עצמו ולשמוע כמה שיותר פרטים על המקום ומנהגיו. אם עוד לא הכרתם, ברוכים הבאים לעולם המוזר שנקרא "אומן ראש השנה".
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
מה באמת מפריע לציונות הדתית
התוצאה הסופית: התפרקות איטית ובלתי נמנעת עד הבחירות
בלי בדיקות: החיסון הסיני לנגיף הקורונה יצא לדרך
הוויכוח על המנהג הברסלבי מתקיים כבר שנים רבות בחברה הדתית. מדי אלול, עם הסליחות ושיעורי "אורות התשובה", נפתח גם אותו פולמוס: האם זה תקין לצאת מהארץ דווקא בראש השנה? מה עם אלו שמשאירים מאחור אישה וילדים שצריכים להתמודד בלעדיהם? מה עם המנהג המגונה של לקבץ נדבות כדי להצליח לרכוש כרטיס? ובכלל, כיצד היהדות ההלכתית אמורה לראות את הפולחן המוזר שמתרחש בחלקה קטנה של אומן מדי שנה?
כמו כל ויכוח טוב, נדיר שמישהו שינה את דעתו בעקבות הטענות. מי שהקשה על הטיסות רואה אותן כדבר שלילי באופן מובהק. מי שתמך בהן לא ראה איך אפשר לא לנסוע – או לפחות דחה באלגנטיות את הטענות הנגדיות כשארית מזיקה של ליטאיות שמחפשת לדחות כל ממד רגשי עוצמתי. זה תמיד היה מן משחק שכזה. אף אחד לא ניזוק, ועד יום כיפור הברסלבים חזרו ארצה והצטרפו בדיוק בזמן ל"אנו מתירין להתפלל עם העבריינים".
אבל אם עד עכשיו ההשלכות היו רק רוחניות, הפעם הסיפור לוקח צעד קדימה, וחושף בדיוק את הבעיה העמוקה שטמונה במנהג החסידי. האיסור על טיסות השנה נראה כל כך מובן שמצחיק להתנגד לו: אם המגפה מתפשטת הכי טוב בקהלים גדולים, אם טיסות הן מקום מועד לפורענות, אם אנחנו בשאיפה להגביל עד כמה שאפשר סיכונים בריאותיים בכל ממד של חיינו – איך אפשר להתנגד לאיסור על משהו שהוא לכל היותר מנהג טוב? מילא אם היו אומרים לא להתפלל במניין בכלל, היה אפשר להבין את מי שמתעקשים לקיים תפילה בעשרה. למרות שגם כאן ההלכה קובעת לציית להנחיות. אבל טיסה לאומן היא אפילו לא מצווה, שבאה בוואחד עבירה.
הוואטאבאוטיזם הקלאסי של לציין את ההפגנות בבלפור ומועדונים שנפתחים למרות המגבלות, לא אמור לעבוד פה. הרי העובדה שאחרים מסכנים את חייהם לא אומרת שעליהם לעשות את אותו הדבר על מנהג שהוא רשות לדעת תומכיו ועבודה זרה לדעת מתנגדיו. אבל בכל זאת, ההשוואה הזו נשמע שוב ושוב, ובכל זאת, כבר ראינו כמות לא מבוטלת של טסים לאומן וכנראה שנראה עוד כאלו שמצליחים להסתנן פנימה עם כל שבוע שעובר. כי האמת היא שמה שסיפרו לנו לא לגמרי נכון: עבור רבים מהטסים לאומן בראש השנה, זה לא סתם מנהג נחמד – זו בדיוק הדת שלהם.
כמו המשיחיזם החב"די, כמו מאה ואחת גרסאות מעוותות אחרות של היהדות שהתפתחו, התחזקו ונעלמו במהלך הדורות מאז שלוחות הברית הורדו מהר סיני, חבורת אומן ראש השנה איבדה לחלוטין את הדרך. גם למי שיגידו שאובססיה לקברי צדיקים היא לא עבודה זרה, מה שקורה כאן מוגזם להחריד. לא צריך להיות הרמב"ם או הרב סולובייצ'יק כדי להבין שמרכזיותו של רב מת, וחמור מכך, המרכזיות של קברו, לא בדיוק מסתדרת עם היהדות ההלכתית. וכאשר הפולחן המרכזי כרוך בחירוף נפש ובסיכון נפשם של רבים אחרים ובכל זאת הם דורשים לקיימו, אולי הגיע הזמן להודות שהחסידות הזו באמת איבדה את דרכה.
