כבר שנים מהלך איינאו סנבטו פרדה על גבם ונפשם של אחינו באתיופיה – בני עדת ביתא ישראל – אשר אבותיהם שקעו בנצרות, והם שבים בתשובה אל עם ישראל ואל א-להי ישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פילוג האמירויות
– הפיגוע בפתח תקווה: המחבל עם אישור עבודה חוקי
– סעיף הנכד: כוונותיו של ח"כ סמוטריץ' רצויות, אבל לא ככה
כמו אחוז דיבוק הוא טוען, וחוזר וטוען, שכל העניין הזה הינו "פייק ניוז", ושארגונים נוצריים ומיסיונריים הם המושכים אותם ארצה, מתוך אינטרסים זרים.
אנכי הקטן, ופעילים נוספים למען אחינו, כבר כמעט עייפנו מלזעוק כלפיו "שקרן", אבל מכיוון שהוא איננו מתעייף – ועורכי האתר הזה מעניקים לו במה – אתאמץ גם אני שלא להתעייף.
מאז מבצע שלמה (1991) – אשר עם סיומו הודיעו ממשלת ישראל והסוכנות היהודית שלא נשארו עוד יהודים באתיופיה – עלו ארצה יותר מחמש רבבות מבני העדה. בני הציבור הענק הזה, המהווה כיום את רוב העדה בארץ, כונו בכינוי הגנאי "פלשמורה", כי פקדו עליהם את חטאי אבותיהם וסביהם – או את אונסם – כי נדדו ורחקו מכפרי העדה ומאורח החיים של שמירת המצוות.
כל אחינו אלה – אליבא דְאיינאו פרדה סנבטו – הינם נוצרים שאינם שייכים לעדת ביתא ישראל, "מיסיונרים", רמאים ועורכי הצגות, מוּבלים על ידי מיסיונרים, רפורמים או ארגונים תאבי ממון המתפרנסים מן העלייה הזאת.
הנה, אזמין את המקטרג הזה לדו קרב – שיציג לי מיסיונר או נוצרי אחד מרבבות אחינו אלה – אשר עלו מאז מבצע שלמה ועד היום – אשר בא מן הכפרים הידועים ככפרי ציבור שארית יהודי אתיופיה, ואשר המתין עד עלייתו באחת משתי הקהילות הידועות באדיס ובגונדר.
את האמת אומר, שרבים מהם נישאו בנישואי תערובת – אבל עמדתנו הברורה היא שהצד הנוכרי איננו רשאי "למשוך" את קרובי משפחתו כעולים לישראל, והוא עצמו טעון כמובן גיור. גם כלל בני הציבור הזה עוברים לימודי יהדות והשבה ליהדות במסגרת קליטתם, והם עושים זאת בלב שלם, כי יודעים הם את חולשתם הדתית ושואפים לתקנה.
ואולי יימצא גם גוי, רמאי, אשר העמיד פנים והצליח להערים על הבודקים. אולי. אבל האם בגלל רשע אחד – או אחדים – נתאכזר ונקשה את פנינו אל רבבות אחינו אלה, שהם בשר מבשרה ודם מדמה של עדת ביתא ישראל, גם אם נדחו ולא שמרו מצוות בדורות האחרונים?
האם כך דנים דיני נפשות בישראל? האם לא הורו לנו כל חכמי הדורות כי "ישראל שחטא ישראל הוא"? האם נעלנו דלת ולב לבני גלויות אחרות, חילונים שנשתכחה מהם תורה, ואף נישאו בנישואי תערובת עם גויים?
תקצר היריעה מלתאר כאן את גלגוליהם ותלאותיהם של סביהם ואבות סביהם של הממתינים לעלייה כיום, הללו אשר אנו נאבקים למענם. ישנם תיאורים קשים ביותר על התנאים שגרמו להם להישבר, לגור בין גויים ולנהוג כגויים – מבלי ששכחו לרגע את מקורם ואת שאיפתם הכמוסה לחזור אל עדתם, אל א-לוהי ישראל, ואל ירושלים.
אנו חוזים בנס, בפלא, היאך קמו אלה והתעוררו – כעץ יבש אשר מלבלב לפתע, מוציא עלה ופרח ועושה פירות. זהו משל שלא אני המצאתי, אלא הם עצמם, אשר עזבו את כפריהם ואדמתם ובאו אל בקתות בוץ בגונדר כדי להמתין ליום הגאולה. ניתנת כאן עדותי האישית כי הייתי ביניהם, לימדתי אותם תורה ונוכחתי בצימאון הדעת שלהם, התפללתי איתם בתפילות מכל-לב, אשר האיש לו אני מגיב כאן לדבריו מכנה אותן כהצגה מלאכותית וכעיטוף טליתות מעשה-זיוף.
העלובים הללו – לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב הם זקוקים. לו ולתלמידיו הם ראויים, לא לאיינאו סנבטו, המיידה אבני שקר בהם ובַפועלים למענם בלב חי, לב בשר. מילת ערלת הלב, זהו הדבר הנחוץ לכולנו – בציון ובגונדר – לקיים את דבר השם בתורתו: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ. וּמָל ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, לְמַעַן חַיֶּיךָ". (דברים ל' ד'- ו')
