הסתכלות על אירועי הלילה האחרון מעלה לא מעט שאלות ותהיות לגבי האסטרטגיה של מדינת ישראל במזרח התיכון. בלילה אחד, בפרק זמן של שעה אחת בודדת, הסורים ייחסו לישראל תקיפה דרמטית בדמשק כשבמקביל חמאס ברצועת עזה דיווח על הסכמות שהושגו עם ישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– טרור באפגניסטן: גל התנקשויות במדינה מרמז למעורבות הטליבאן
– מוגזם אבל אמיתי: מה הפער בין הסדרה "מנאייכ" לבין המציאות?
– חמאס: תוקפים את האמירויות, מקבלים מיליונים מקטאר
על פי דיווחים מסוריה מטוסי חיל האוויר עברו בלילה מעל החרמון, תקפו מטרות סוריות והרגו חמישה פעילים פרו איראניים. באותה השעה, בגבול אחר של ישראל, חמאס, ארגון הטרור השולט ברצועת עזה, מודיע שהגיע להסכמות עם ישראל על רגיעה בדרום. על פי הדיווח חמאס יפסיק את פעילויות הטרור בעוטף עזה, ובתמורה ישראל תנקוט בשורה של הטבות ובהן פתיחת מרחב הדיג, פתיחת מעברי הסחורות והכנסת דלקים לתוך הרצועה.
בגבולה הצפוני ישראל נחושה במלחמתה בטרור עד כדי ניהול מב"ם (מלחמה בין מלחמות, נ"א), עם תקיפות דרמטיות שכמותן לא נראות עוד בעולם. יכולת איסוף המודיעין המדויק המוביל לאפס טעויות, טייסים שיכולים להגיע לכל מטרה במזרח התיכון וכמות הנשק שהושמדה בסוריה על ידי ישראל, כך לפי דיווחים, מעוררת הערצה. במלחמתה באויביה מצפון, ישראל מתנהלת מול גרילה של ארגון טרור ומנצחת אותו כל פעם מחדש. יש שיגידו שאפילו מביסה אותו. מול הכוחות הלוחמים שם ישראל מצליחה לשמור על עליונות כמעט מוחלטת.
בגבול הדרום המצב שונה לחלוטין. באמצעות הנשק הכי פרימיטיבי מאז המצאת הרוגטקה – סמרטוטים מהולים בנפט ובלונים – מצליח ארגון הטרור הכי חלש במזרח התיכון לשגע את ישראל שפשוט מסרבת להתמודד עם הטירוף הזה. בשבועיים האחרונים חמאס מצליח לגרור את ישראל לקרב הורדת ידיים תודעתי שמסתיים, שוב, בהכלה ישראלית של המציאות בדרום, בהחזרת ההטבות לארגון הטרור ובהימנעות מוחלטת מעימות איתו.
ישראל, כך ברור לכולם, לא חוששת מחמאס. קשה אם כך להסביר את הפער בין הנחישות המדינית והביטחונית מול הטרור בצפון שניתן היה ליישמה גם במלחמה בדרום. יישום שהיה מאפשר סיום מהיר יחסית של הטרור הדרומי, וחיים שקטים לתושבי האזור.
הניגוד הזה, בין שתי אסכולות ההתמודדות, חוזר ומעלה את השאלה האם ישראל מעוניינת בכלל לפתור את בעיית עזה, כי את היכולות יש לה, אבל כנראה שזה לא מספיק.
