1
בספטמבר 2017 פסק בג"ץ כי עסקים יוכלו להציג תעודות המפרטות את התנהלות העסק בדיני כשרות, אך ללא כתיבת המילה המפורשת "כשר". החוק בישראל מגן על מונופול הכשרות של הרבנות הראשית ואוסר על עסקים להציג תעודת כשרות, זולת תעודה של הרבנות.
הרבנות לא אהבה את הפסיקה וקנסה מספר מסעדות שהציגו תעודות. הן מצדן טענו כי פעלו לפי הנחיית בג"ץ, אך צריך להודות שברבנות לא התרגשו יותר מדי פשוט כי לא ראו יריב אמיתי באופק – עד השבוע האחרון, כאשר ארגון 'צהר', הודיע על כניסה לתחום הכשרות ופרסם מחירון מסודר יחד עם יעדים ברורים: 10% מהשוק בתוך כשלוש שנים, כאשר לפחות 50% מהלקוחות יהיו כאלה שלא הייתה להם בעבר תעודת כשרות. ב'צהר' משתמשים בפסיקת בג"ץ כדי להיכנס לתחום הכשרות ואף מפרסמים באתר שלהם כי יסייעו בייצוג משפטי לבעלי מסעדות שיקבלו קנסות מהרבנות.
2
עבור מונופול כמו הרבנות זה כבר איום רציני. 'צהר' זה מותג. יש לו ציבור אוהדים גדול והוא נהנה מאמינות בקרב ציבור רחב, ובסוף זה מה שקובע. כשרות זה עסק. אם תעודה של 'צהר' זולה יותר מתעודה של הרבנות, אם ההתנהלות מול 'צהר' נוחה יותר לבית העסק (אין למשל יחסי עובד ומעביד עם המשגיח של 'צהר') ומצד שני אין פגיעה בכמות הסועדים – הרבנות הפסידה.
3
האינטרס הצרכני: כאשר מדובר בכשרות, אמינות היא ערך עליון. מעבר לזה, כמו בכל תחום, תחרות מובילה לירידה במחירים ולשיפור השירות. עבור שומרי הכשרות, גם הגדלת כמות המסעדות עם תעודה היא מהלך משמעותי. דו"ח שהוגש לאוצר ב-2015 מעריך את גודלו של שוק הכשרות בכ-2.8 מליארד שקלים. תחרות שתוריד את המספר הזה טובה ללקוח הפרטי כמו גם למסעדות ובעלי המפעלים והמלונות.
4
ארגון 'צהר' הוא רק הסנונית הראשונה: מי שחושב שזה יסתיים בעוד סיבוב של הרבנות מול 'צהר' טועה. יש לא מעט מותגים גדולים שישמחו להיכנס לשוק הכשרות. גופים אלו מחכים לראות איך יתנהג השוק מול 'צהר'. כשרות זה עסק לכל דבר ועניין ועד היום הרבנות הייתה יכולה להתנהל כרצונה, עכשיו היא צריכה להגיב לתחרות. בסוף ההחלטה תהיה של הציבור – אם ייתן אמון בתעודה של 'צהר', אזי הקרב הוכרע.
5
כשרות בד"ץ היא איום גדול יותר על הרבנות מכשרות 'צהר'. אין היגיון מצדם של גופים עסקיים גדולים לשלם גם על השגחת בד"ץ וגם על כשרות מטעם הרבנות, כאשר לראשונה בית המשפט מאפשר הצגת ההשגחה ללא ציון המילה "כשר". בתעשייה יעשו בסופו של דבר חשבון ויישארו עם השגחת בד"ץ המקובלת על כולם ובלי הכשרות היקרה של הרבנות.
6
הרבנות צריכה להפוך לרגולטור ולהפסיק את הפיקוח הישיר. הטעות הכי קשה שיכולה הרבנות לעשות היא לנסות להיאחז במציאות שכבר לא קיימת. מונופול הכשרות שלה הוא בדיוק כמו המונופול בנמלים, מונופול בזק, מונופול החברות הסלולריות לפני הרפורמה הגדולה או "אל-על" לפני רפורמת השמיים הפתוחים. כל הגופים האלה כשלו בחיזוי ההפסד שבדרך, לא נערכו בזמן וחטפו זעזועים פיננסיים. להערכתי, ברבנות עדיין לא מבינים שנפל דבר והמונופול שנסדק, בדרך לניתוץ.
האינטרס של שומרי הכשרות הוא שהרבנות תהפוך לרגולטור של גופים כמו ארגון 'צהר' ועשרות אחרים שיבואו בעקבותיו. המשמעות היא שכל גוף שירצה להקים מערך כשרות יקבל אישור של הרבנות בכפוף לעמידה בקריטריונים מקובלים וייצא להתחרות בשוק. מבד"ץ ועד 'צהר', כולם יוסמכו על ידי הרבנות להעניק תעודת כשרות. רק כך נקבל מצד אחד סטנדרט אמין של כשרות ומצד שני, תחרות על שירות ומחיר, ואף נדע שהמחירים שיגולגלו לצרכן יהיו הוגנים. גם לרבנות יהיה יותר יעיל ופשוט לפקח על כמה עשרות גופים במקום רבבות היום ולכן סטנדרט הכשרות רק יעלה.
7
מונופול הכשרות של הרבנות מפרנס אלפי עובדים. לגיטימי שהם ילחמו על פרנסתם בדיוק כמו כל עובדי המונופולים שבסוף פורקו. כמו לרבים מהוועדים הגדולים גם לרבנות תמיכה פוליטית חזקה, לכן, לא סביר שנראה אותה מובילה רפורמה משמעותית מיוזמתה.
המשמעות של יקיצה מאוחרת הרסנית עבור הרבנות שעלולה לאחר את הרכבת ולאבד את האופציה להיות הרגולטור של הגופים שיקומו, בדומה ל'צהר'. לרבנות הראשית תפקיד חשוב בשמירה על ישראל יהודית אך כישלון שלה להגיב למציאות המשתנה יהפוך אותה ללא רלוונטית גם בתחומים נוספים. פסיקת בג"ץ הוכיחה שאין כוח פוליטי שיכול להוביל רפורמה בכשרות, ולכן, אם אנו הצרכנים, רוצים ברפורמה אמיתית, עלינו לתמוך ולתת אמון בצעד האמיץ של 'צהר'. בסוף, זה תלוי בנו, אוכלי כשר, שנהיה מספיק אמיצים לפרק את מונופול של הרבנות. הרווח יהיה כולו שלנו.
