"מצוות אנשים מלומדה" היא ההגדרה היהודית לביצוע פעולות מכוח האינרציה. קיום מצוות מתוך הרגל רק כי ככה עשינו אתמול, נחשב לפספוס המטרה ביחס למצוות שנעשות מתוך כוונה ומחשבה. נגיף הקורונה המתפשט מדגיש את הצורך לבחון מחדש את הפעולות שלנו בתחום שילוב חרדים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תמורת השלום: גם הבנייה ביו"ש מוקפאת
– התפילה במנייני חצרות מוכרחה להתבצע בזהירות ועם הכנסת אורחים
– 3,150 נדבקים ביממה: ישראל בצעדי ענק לסגר כולל
מזה כמה עשורים מקדישה הממשלה מאמצים רבים להעלאת אחוז הגברים החרדים המשתתפים בשוק העבודה. בנקודת הזמן הנוכחית ניתן לומר שהמדיניות הממשלתית הזאת לא נחלה הצלחה גדולה.
למרות המאמצים הרבים, אחוז התעסוקה של גברים חרדים עומד כבר מספר שנים סביב ה-50% בלבד. רמת השכר של העובדים החרדים נמוכה משמעותית מרמת השכר הממוצעת במשק ובעוד ששכרו הממוצע של גבר יהודי שאינו חרדי עומד על 16,123 ש"ח, שכרו הממוצע של הגבר החרדי הינו 9,165 ש"ח בלבד. גם בענף ההייטק שמהווה קטר צמיחה למשק כולו, גברים חרדים מהווים רק אחוז קטן מאוד בסך העובדים בתחום, ומאז שנת 2012 ועד היום עומד על 1.6% בלבד.
בקצב הנוכחי, ובוודאי לאחר משבר הקורונה, היעד הממשלתי לתעסוקת חרדים שדיבר על 63% בשנת 2020 לא יושג גם בעוד עשר שנים. ריבוי הגורמים העוסקים בעניין והיו אמורים לתת "דחיפה" משמעותית לשילוב החרדים מכיוונים שונים, לא מצליחים לשנות את המשוואה.
כל משרד ממשלתי עושה תוכנית משלו: משרד החינוך בתחום שילוב החרדים באקדמיה; משרד העבודה יוזם ומקדם תכניות איכותיות בתחום ההכשרות, שילוב וקידום בתעסוקה; משרד הכלכלה פועל נמרצות מול מעסיקים והמשרד לשוויון חברתי מקדם אוריינות דיגיטלית במגזר החרדי.
בנוסף לצד כל אלה פועלים ארגונים גדולים פנים וחוץ מגזריים שעושים עבודת קודש. הכוונות מצוינות, אך הנתונים בשטח מראים שרף ה-50% לא נשבר. ברור לכולם שהכלכלה הישראלית לא תוכל להמשיך לאפשר היעדרות של כוח עבודה כל כך משמעותי משוק העבודה.
החברה החרדית בישראל עוברת בשנים האחרונות תמורות משמעותיות, אברכים רבים מקדישים את חייהם ללימוד התורה הקדושה ומוכנים לוותר על חיים של רווחה כלכלית לטובת חיים מלאי עושר רוחני ותורני, אך ישנם גם רבים וטובים שבוחרים לשלב חיים של תורה ועבודה, לשמור על אורח החיים הרוחני ברמה הגבוהה ביותר, אך יחד עם זאת לצאת לשוק העבודה ולהתפרנס בכבוד. המטרה היא לא לשנות חס ושלום את אורח החיים החרדי, אלא לתת כלים לאותם אלו שבוחרים להשתלב בשוק העבודה, שיוכלו לעשות זאת בצורה המיטבית שתאפשר להם להשתלב במשרות איכותיות ויציבות.
אברכים רבים מקדישים את חייהם ללימוד התורה הקדושה ומוכנים לוותר על רווחה כלכלית לטובת עושר תורני, אך רבים וטובים בוחרים לשלב חיים של תורה ועבודה והם זקוקים לכלים להשתלבות בשוק התעסוקה
אם היה מדובר בחברה עסקית או מפעל שאחד מפסי הייצור שלו לא עובד כמו שצריך, המנכ"ל היה אמור לעצור את העבודה ולרדת לשורש הבעיה. הרי ברור שאם כל אחד מהעובדים עושה כמיטב יכולתו ועדיין פס הייצור לא עובד, מדובר כנראה בבעיה עמוקה יותר. הנהלת החברה היתה בודקת את הנתונים, מנתחת את כל הגורמים המשפיעים ומנסה לברר מהם החסמים, ההזדמנויות והאם קיימת אפשרות לתקן את פס הייצור.
משבר הקורונה שפגע קשה במיוחד בעובדים מהמגזר החרדי, מחייב את כל הפועלים בתחום לבצע חשיבה מחדש על מה שנעשה עד היום. רוב ההצעות והיוזמות שעלו בחודשים האחרונים הן פלסטר להתמודדות נקודתית עם מובטלי הקורונה או פונים חדשים, אך מה שאנו זקוקים כעת הוא שינוי כיוון אסטרטגי.
כש-58% מהחברה החרדית הם מתחת לגיל 18 וההשפעה של אחוז התעסוקה הנמוך אצל החרדים משפיע ב-40 מיליארד שקל לשנה (לפי נתוני בנק ישראל), אין לנו את הפריבילגיה להמשיך לעשות את אותו דבר בציפיה שיתרחש נס ופתאום המאמצים יובילו לתוצאות שונות ולהדבקת פער ההשתלבות של חרדים בתעסוקה.
גם בענף ההייטק שמהווה קטר צמיחה למשק כולו, גברים חרדים מהווים רק אחוז קטן מאוד בסך העובדים בתחום, ומאז שנת 2012 ועד היום עומד על 1.6% בלבד
משבר הקורונה ותוצאותיו על שוק התעסוקה, יצרו הזדמנות הכרחית לחשוב האם כל הפעולות שנעשו עד היום בתחום שילוב החרדים בתעסוקה נעשו כ"מצוות אנשים מלומדה".
כיום, אחרי עשור של פעילות בתחום שילוב חרדים בתעסוקה, עם מעורבות באלפי השמות ושיתופי פעולה עם משרדי ממשלה והגופים המשמעותיים בתחום עם הערכה גדולה לאנשים שמקדישים את חייהם למטרה זו, הצטרפתי למכון החרדי למחקרי מדיניות כדי לבדוק לעומק את שורש הבעיה ולהבין מה הם החסמים שמונעים את השינוי המיוחל ואת ההצטרפות של עוד אלפי עובדים חרדים למשרות איכותיות בכל ענפי המשק.
כמו רבים אחרים, יכול להיות שבאינטואיציה גם אני יודע מה צריך לעשות, אבל כדי לקבל תשובה אמיתית צריך לצאת למחקר עמוק ומקיף שימפה את כל הרבדים והניואנסים שיכולים להוות מכשול להשתלבות בכל התחומים. רק מתוך מחקר כזה אפשר לייצר פתרון כולל עם תכנית אסטרטגית שתשלב בתוכה את כל משרדי הממשלה והגופים המשמעותיים שפועלים לשילוב חרדים – כל אחד בתחומו וכך להוביל שינוי במציאות ובמספרים.
