"ימינה" בהנהגת נפתלי בנט סימנה בסוף השבוע שיא חסר תקדים כאשר היא קיבלה בסקרים 19 מנדטים – שנייה רק לליכוד ובנימין נתניהו. אפשר לומר שהכוכבים הסתדרו לבנט בין הפיצוץ הפנימי בין יאיר לפיד לעפר שלח שפגע במעמדה של יש עתיד לטיפול הכושל המתמשך במשבר הקורונה, אבל יש כבר מי שרואים בזה מגמה שהופכת את הבחירות הבאות לראש בראש של נתניהו מול בנט. אולם מדובר במשאלת לב, לא במגמה שיכולה לשרוד לטווח רחוק, והרי נקודות התורפה:
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ארה"ב ממשיכה לפעול נגד תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי
– פרקליטי אלוביץ' במרוץ נגד הזמן להספיק לעבור על חומרי החקירה
– לפתיחות יש מחיר, אבל הציונות הדתית מוכנה לשלם אותו
1 היום הצלחתה של ימינה בסקרים מזוהה עם אדם אחד – בנט עצמו – בלי קשר לרשימה בראשה הוא עומד. אם הסוקרים ישאלו מי החמישייה הפותחת של ימינה, אני מתקשה לחשוב על יותר מעשרה אחוזים שיידעו להשיב נכון. כלומר בכל פעם שאחד מאנשיו של בנט יעשה טעות בניווט – תהיה לכך השלכה מידית על הצלחת המפלגה. ונזכיר רק את בצלאל סמוטריץ', שאמנם עשה כברת דרך ארוכה מאז ימיו כח"כ פשוט ומתריס כדי להתקבל בחוגים נרחבים יותר, אך הוא עדיין לא איילת שקד ולא נפתלי בנט מבחינת דעותיו ואמירותיו.
בבחירות הקודמות או אלו שלפניהן (כבר קשה לעקוב) היו לפחות שני "פיגועים" שזעזעו את ספינתו של בנט בסוגיית מדינת ההלכה: האחד באדיבות ח"כ שולי מועלם והשני באדיבותו של סמוטריץ'. כל כיוונון גבוה מדי, כלפי שמיא כמובן, יבריח את התומכים הליברליים בחזרה אל זרועותיהם הפתוחות של לפיד ונתניהו. בינתיים בנט מנסה בו זמנית גם לצבוע את עצמו בגוון א-מגזרי וגם לשמור על הבייס היציב של הציונות הדתית. מדובר בכוונון עדין מאוד ובעל סיכוי גבוה להתלקחות.
2 איזון נוסף שבנט יידרש לשמור עליו בחצי השנה הקרובה הוא מינון המתקפות על נתניהו ותוכנן. הוא כבר מכיר היטב את נקודת התורפה הזו מהמערכות הקודמות. אם ייצא בעוצמות גבוהות מדי על נתניהו, הוא יבריח את בוחריו הקלאסיים שלא בהכרח רואים בנתניהו שורש כל רע. אבל אם הוא יחבק את נתניהו יותר מדי יבריח מצביעים לטובתו, כי המצביעים יעדיפו את המקור ולא את החיקוי. עד עכשיו הוא עשה את זה מצוין – התקפות על הניהול הממשלתי הכושל של הקורונה הביאו לו בוחרים מהליכוד וגם משמאל. אבל העבר מוכיח שקשה לשמור על האיזון הזה לאורך זמן.
3 בנט השיק מהלך חדש בשבועיים האחרונים, מהשאלה הטריקית "על מי תמליץ בפני הנשיא", הוא ואנשיו בעיקר עובדים על בלון הניסוי הבא: נמליץ על בנט לראשות הממשלה. בשבוע האחרון אמר יו"ר ימינה ש"נתניהו איבד קשב" ומנגד "אני לא מתחבר לשיח השנאה של לפיד" – מתוך הלאו, אפשר כבר להבין מי לדעתו צריך להנהיג את המדינה, רק בעיה קטנטנה: אין בישראל בחירה ישירה.
בינתיים בלון הניסוי הזה משמש את בנט נאמנה. הוא לא שם אותו בכיס של נתניהו ומבריח תומכי מרכז שרוצים להביא להחלפתו ולא מציב אותו היכן שנתניהו היה רוצה: ברית האחים עם לפיד של 2013. אבל ניתן יהיה להמשיך בעמימות הזו חודשים ספורים לכל היותר. ככל שנתקרב לבחירות, אם נתניהו וגם השמאל יצליחו כבעבר למצב את הבחירות האלו ל"כן ביבי-לא ביבי", בנט יצטרך לנפק תשובה ברורה והיא בכל מקרה תבריח מצביעים לכאן או לכאן.
4 הבייס של בנט אכן גדל, כך לדבריו של הסוקר שלמה פילבר והוא עומד היום על עשרה מנדטים פחות או יותר. היתר הם מאוכזבי נתניהו, קרובים יותר לגנץ, שחונים אצלו בינתיים. ומילת המפתח היא בינתיים. מאוכזבים כך על פי סקרי עבר ותוצאות בחירות קודמות נוטים לחזור הביתה ברגע האמת ולכן הם מייצרים עכשיו תמונת ניצחון פיקטיבית לבנט המוכרת לו מסקרי עבר. זה קורה גם מעבר לים בארה"ב היום עם מאוכזבי טראמפ שלאט לאט יורדים מהגדר וכנראה יצביעו לו כשרגע האמת יגיע.
